מתחילת המאה השמינית ועד לסוף המאה החמש-עשרה היתה אדמת ספרד זירה למלחמות בין נוצרים למוסלמים. הנוצרים ניסו להחזיר אליהם את ספרד. התרבות הנוצרית-קתולית קראה למלחמה נגד המוסלמים ושאר כופרים. הקריאה למלחמה יצאה נגד כל מי שאינו נוצרי.
הויכוח שהתלקח בקהילות השונות הביא לכמה תוצאות: מחד, היו קהילות שנמנעו מללמוד את "מורה נבוכים", לפחות עד לגיל מסויים. ומאידך, היו קהילות בהן פרח העיסוק בפילוסופיה. כך היה בדרומה של צרפת - בפרובנס, ובכמה קהילות נוספות. באחת מאלה, כשני דורות לאחר הרמב"ם חי ופעל אחד המלומדים הגדולים ביותר של ימי הביניים באירופה - ר' לוי בן גרשום.
במשך תקופה של כארבע מאות שנה היתה ספרד לזירת צמיחתם של בתי מדרש וחכמה ובהם מן המפוארים שבגדולי ישראל, הן בתחום ההלכה, הן בתחום ההגות, המוסר, הפילוסופיה והקבלה, פרשנות המקרא ודקדוק עברי, והן בתחום הפיוט והשירה שהשפיעו רבות על העם היהודי ועל עמים אחרים.
ספר "אמונות ודעות" חותם פרק מסויים בתקופת הגאונים. רב סעדיה גאון פותח זרם חדש: פילוסופיה יהודית, אבל הוא גם בין חותמי הפרק ההלכתי הגדול של מפעל הגאונים.
רוב חוקרי הפילוסופיה היהודית, הערבית והנוצרית של ימי הביניים, משתדלים למיין את כל היצירות הפילוסופיות לשני זרמים: הזרם האפלטוני או הניאו-אפלטוני, והזרם האריסטוטלי. אמנם, זוהי מלאכה קשה שלא תמיד מצליחה, אך בוודאי שיש מושגי יסוד משני הזרמים הללו שמופיעים ומשמשים נקודות התייחסות גם בפילוסופיה היהודית. על כן כדאי להרחיב את הדיבור על שני הזרמים ועל המושגים היסודיים והעיקריים שבהם.
בסוף תקופת הגאונים נוצר זרם חדש ביהדות שהשפיע רבות, וייצג את טובי וגדולי החכמים - הפילוסופיה האלוקית היהודית. נשאלת השאלה מה גרם להופעת זרם זה בתוך התרבות היהודית? תופעה זו של פילוסופיה יהודית היא חדשה. העיון ההלכתי היה קיים כמובן מאז שניתנה התורה. גם חכמת הסוד, שאמנם השפה והמונחים השתנו מפעם לפעם, מלווה את תורת ישראל מאז ומקדם. הוא הדין למדרש, לפרשנות המקרא ולמוסר. ואילו הפילוסופיה היא תופעה חדשה בצורתה הספרותית, בדרך העיון שבה ובמגמותיה המופנות הן כלפי פנים והן כלפי חוץ.
שדה היצירה התורנית בבבל מניב פירות ראשונים גם בתחום מיוחד ומופלא - תורת הסוד. אנו מוצאים בכתבי-יד מאותן התקופות, ואף בתלמוד עצמו, רמזים כאלה ואחרים לחוגים מצומצמים שעסקו בחכמת הסוד ובספרותה, שילוב של חכמה עמוקה, של חזון לעתיד לבא, תפיסת עולם מיוחדת במינה, שיש בה אמירה מסוימת בעלת ערך עצום גם לכלל היהודים ולא רק לאלו שעוסקים בה בפועל.
תקופת ימי הביניים היהודית זו תקופת הגלות הקשה ביותר. הגלות היהודית, תקופת ימי הביניים שלנו, מתחילה לאחר מרד בר כוכבא, וביתר שאת לאחר קבלת הנצרות על ידי האמפריה הרומית בתחילת המאה הרביעית
תהליך ההתנצרות של האימפריה הרומית, קבלת הנצרות כדת הרשמית במדינה, קביעת המקומות הקדושים לנוצרים בא"י ע"פ הלנה המלכה אימו של קונסטנטין הקיסר הרומי, והשפעת כל התהליכים הללו על מצב יהודי א"י והתלמוד הירושלמי.
