איוב פרק כד

(א) מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו: (ב) גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו: (ג) חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה: (ד) יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי ארץ: (ה) הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים: (ו) בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו: (ז) ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה: (ח) מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור: (ט) יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו: (י) ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר: (יא) בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו: (יב) מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה: (יג) המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו: (יד) לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב: (טו) ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים: (טז) חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור: (יז) כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות: (יח) קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים: (יט) ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו: (כ) ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה: (כא) רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב: (כב) ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין: (כג) יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם: (כד) רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו: (כה) ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי: