שיר השירים פרק ז

(א) שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים: (ב) מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן: (ג) שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים: (ד) שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה: (ה) צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק: (ו) ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים: (ז) מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים: (ח) זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות: (ט) אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים: (י) וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים: (יא) אני לדודי ועלי תשוקתו: (יב) לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים: (יג) נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך: (יד) הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך: