דניאל פרק יא | רבנים שונים | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
ספר דניאל

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

1455

3 דק' קריאה

(א) ואני בשנת אחת לדריוש המדי עמדי למחזיק ולמעוז לו: (ב) ועתה אמת אגיד לך הנה עוד שלשה מלכים עמדים לפרס והרביעי יעשיר עשר גדול מכל וכחזקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון: (ג) ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו: (ד) וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד אלה: (ה) ויחזק מלך הנגב ומן שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו: (ו) ולקץ שנים יתחברו ובת מלך הנגב תבוא אל מלך הצפון לעשות מישרים ולא תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים: (ז) ועמד מנצר שרשיה כנו ויבא אל החיל ויבא במעוז מלך הצפון ועשה בהם והחזיק: (ח) וגם אלהיהם עם נסכיהם עם כלי חמדתם כסף וזהב בשבי יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון: (ט) ובא במלכות מלך הנגב ושב אל אדמתו: (י) ובנו יתגרו ואספו המון חילים רבים ובא בוא ושטף ועבר וישב ויתגרו (ויתגרה) עד מעזה: (יא) ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו: (יב) ונשא ההמון ירום (ורם) לבבו והפיל רבאות ולא יעוז: (יג) ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן הראשון ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב: (יד) ובעתים ההם רבים יעמדו על מלך הנגב ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו: (טו) ויבא מלך הצפון וישפך סוללה ולכד עיר מבצרות וזרעות הנגב לא יעמדו ועם מבחריו ואין כח לעמד: (טז) ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ הצבי וכלה בידו: (יז) וישם פניו לבוא בתקף כל מלכותו וישרים עמו ועשה ובת הנשים יתן לו להשחיתה ולא תעמד ולא לו תהיה: (יח) וישב (וישם) פניו לאיים ולכד רבים והשבית קצין חרפתו לו בלתי חרפתו ישיב לו: (יט) וישב פניו למעוזי ארצו ונכשל ונפל ולא ימצא: (כ) ועמד על כנו מעביר נוגש הדר מלכות ובימים אחדים ישבר ולא באפים ולא במלחמה: (כא) ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות: (כב) וזרעות השטף ישטפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית: (כג) ומן התחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט גוי: (כד) בשלוה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא עשו אבתיו ואבות אבתיו בזה ושלל ורכוש להם יבזור ועל מבצרים יחשב מחשבתיו ועד עת: (כה) ויער כחו ולבבו על מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל גדול ועצום עד מאד ולא יעמד כי יחשבו עליו מחשבות: (כו) ואכלי פת בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים: (כז) ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי עוד קץ למועד: (כח) וישב ארצו ברכוש גדול ולבבו על ברית קדש ועשה ושב לארצו: (כט) למועד ישוב ובא בנגב ולא תהיה כראשנה וכאחרונה: (ל) ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על ברית קודש ועשה ושב ויבן על עזבי ברית קדש: (לא) וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משמם: (לב) ומרשיעי ברית יחניף בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו: (לג) ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה ימים: (לד) ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות: (לה) ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד: (לו) ועשה כרצנו המלך ויתרומם ויתגדל על כל אל ועל אל אלים ידבר נפלאות והצליח עד כלה זעם כי נחרצה נעשתה: (לז) ועל אלהי אבתיו לא יבין ועל חמדת נשים ועל כל אלוה לא יבין כי על כל יתגדל: (לח) ולאלה מעזים על כנו יכבד ולאלוה אשר לא ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה ובחמדות: (לט) ועשה למבצרי מעזים עם אלוה נכר אשר הכיר (יכיר) ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק במחיר: (מ) ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר: (מא) ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון: (מב) וישלח ידו בארצות וארץ מצרים לא תהיה לפליטה: (מג) ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים ולבים וכשים במצעדיו: (מד) ושמעות יבהלהו ממזרח ומצפון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים: (מה) ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר צבי קדש ובא עד קצו ואין עוזר לו:

ספר דניאל