ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
אין אומרים תחנון בניסן ואסור גם לומר תפילת צידוק הדין או לשאת הספדים. זה חודש של התחדשות וגאולה, של שמחה ותקווה לטוב. אסור להרהר באירועים רעים מן העבר, וכל יהודי צריך לשאת עיניים קדימה בתקווה.
התורה אומרת "היום אתם יוצאים בחודש האביב". לוח השנה היהודי עצמו מותאם כך (שבעה חודשים מעוברים בכל מחזור של 19 שנים) שחג הפסח יחול תמיד בעונת האביב בארץ-ישראל. לולא הציווי הזה, לוח השנה יכול היה להיות לוח ירחי טהור, שבו החגים כל הזמן נודדים לאורך השנה, כפי שקורה בלוח השנה הירחי של המוסלמים.
האביב וחג הפסח מביאים איתם מסר של התחדשות, של אנרגיה חדשה, של צמיחה לתוך תקופה חדשה שמביאה איתה הזדמנויות ליצירתיות ולהשגת הישגים. התורה והטבע יוצרים זוג הרמוני שכל פרט בו אמור להאיר, להסביר ולחזק את הערכים והלקחים שמלמד האחר. הרעיון הזה בולט בתכונות הייחודיות של חודש ניסן.
השנה, שנת התשס"ט, יש בחודש ניסן מאפיין טבעי מיוחד - ברכת החמה. הטקס והברכה מתקיימים פעם ב-28 שנים, ותמיד ביום רביעי בשבוע. הפעם זה יוצא בערב פסח. כל 28 שנים, השמש, כוכבי הלכת הסמוכים לה והירחים במערכת השמש שלנו חוזרים פחות או יותר לאותו מיקום יחסי שהיה להם בשעת בריאת העולם.
בברכה הפשוטה שאנחנו אומרים בבוקר, "עושה מעשה בראשית", בברכה על כך שהקב"ה ממשיך לברוא את היקום בכל יום ויום, אנחנו מכירים בעובדת הבריאה ובקיומו של בורא. זה אישור לאחד מעיקרי האמונה של היהדות - האמונה במציאות בורא עולם.
השנה תהיה זו הקדמה הולמת לסדר פסח שמתקיים באותו הערב, מפני שבסדר יש ביטוי לתכונה נוספת של הקב"ה, כביכול, שהיהדות מדגישה, ההשגחה המיוחדת שלו על עם ישראל והתפקיד המיוחד שהטיל עליו הקב"ה בהיסטוריה האנושית. בדרך זו חודש ניסן מייצג שתי תפיסות ביהדות: האוניברסלי והכללי מול הפרטי והלאומי. הייצוג הזה, של שתי השקפות שונות, לכאורה, של תפקיד האל בענייני בני האדם הוא מה שמפריד את היהדות משאר הדתות.
אלקי ישראל הוא האלקים של כולם, של הטבע ושל היקום כולו. זה הוא עיקרון חשוב שאנחנו למדים מחודש ניסן.
חודש ניסן פותח לנו שער לראות גדולה רוחנית. הוא מאפשר לנו לראות את יד האלקים, כביכול, שמתערבת בענייני האדם ובהיסטוריה האנושית. הוא גם נותן לנו מושג איך הקב"ה עושה צדק בעולם הזה, עם אומות ועם יחידים. לפעמים, כמו במקרה של פרעה ושל המצרים, הדין הוא פומבי, מפורסם ולא ניתן להכחשה או לפרשנות. במקרים אחרים, הוא בולט פחות ולא תמיד מובן או מיידי. אך התורה מלמדת אותנו שהצדק תמיד נעשה. במסכת אבות מסופר ששליח מבית דין של מעלה מופיע בכל יום בעולמנו כדי לגבות מבני האדם את מה שאנחנו חייבים לבית דין של מעלה בשכר ובעונש.
אבל בחודש ניסן אנחנו שמחים, מפני שהחודש הזה מגלה לנו בפירוט ברור את עד כמה מדויק וצודק משפט האלקים. משום כך, בחודש ניסן אנחנו מוצאים אישור לאמונתנו באלקים צודק, גם אם בלתי מובן. אולי זאת הסיבה שהתורה קבעה את חודש ניסן לראשון לכל חודשי השנה, ולא רק מבחינה כרונולוגית אלא גם מבחינה סמלית וחינוכית. החודש הזה ניתן לנו על ידי הקב"ה כמתנה, ככתוב, "החודש הזה לכם". הוא שלנו כדי ללמד אותנו לזהות את מושגי היסוד של היהדות שהזכרתי קודם.
מי ייתן ונזכה בו השנה לגאולה ברוח וגם בגוף.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.














