ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ראשון משמעותו חופשי, עצמאי, בלתי תלוי באחרים. אין דבר לפניו שהוא תלוי בו ונמשך ממנו. אלא הוא ראשון, הוא מוביל, יש לו תכונה של ראש. זהו חודש האביב שבו הכל פורח, הכוחות המכונסים הפנימיים פורצים החוצה. חודש זה הוא הזמן להתחדשות, להשתחררות, להתעלות. לחודש מיוחד זה הננו נכנסים.
נתבונן נא בדברי חכמינו ז"ל במדרש-רבה בפרשת בא:
"החודש הזה לכם וגו' הדא הוא דכתיב, אשרי הגוי אשר ד' אלקיו וגו', משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים ושנים. וכשבחר ביעקב ובניו קבע בו ראש-חודש של גאולה, שבו נגאלו ישראל ממצרים, ובו עתידין ליגאל, שנאמר, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. ובו נולד יצחק, ובו נעקד, ובו קיבל יעקב את הברכות, ובו רמז להם לישראל שהוא ראש להם לתשועה, שנאמר, ראשון הוא לכם לחודשי השנה".
חכמינו מלמדים אותנו שבחודש זה חודש ניסן היו בו מאורעות מרכזיים בחיי האומה. בו נולד יצחק, בו נעקד. לא נאמר בו נולד יעקב, אולי משום שעם יעקב נולד עשו ולכן הדגש על כך שבו קיבל יעקב את הברכות ונקבע שהוא העיקר, הוא הנבחר. ובו נגאלו, ובו עתידים להגאל.
הגאולה היא שחרור מעבדות לאחרים, שחרור מתלות באחרים. הזמן המתאים לה הוא החודש הזה שהוא ראשון, הוא לבדו, עצמאי. הראשון אינו נגרר, אינו חיקוי, וזה ענין הגאולה. זה מה שאמרו "ובו רמז להם לישראל שהוא ראש להם לתשועה, שנאמר ראשון הוא לכם לחדשי השנה".
כמובן ששחרור מעבדות, אין משמעותו התרוקנות מתוכן ויצירת חלל ריק ללא מגמה, ללא תכלית, אלא שחרור מעבדות הוא שחרור מתוכן זר, מעול זר גשמי ורוחני המנוגד למהות הפנימית. השחרור מאפשר את החזרה לתוכן העצמי הפנימי הישראלי, לטבע האלקי הטבוע בקרבינו ובעצם מהותנו. גאולה משחררת את הנפש מנמיכות קומה המסתכלת בהערצה על כל מה שיש לאחרים ומסתכלת בביטול של רגש נחיתות על כל מה שיש לעצמה.
גאולה מחזירה לישראל את הבטחון העצמי, את ההכרה של הרוח הפנימית הגדולה, הכמוסה בתוכנו, רוח ד' העליונה מכל הרוחות האנושיות. בגאולה הננו חוזרים להכרת עצמנו להכרה שהאור האלקי המאיר בישראל עתיד להאיר על ידי ישראל לכל העמים.
לרוח חרות זו הננו נכנסים בהתקדש עלינו חודש ניסן הבא עלינו לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
