"נר איש וביתו"

עיקרה של מצות חנוכה "נר איש וביתו", וגם אם יש אפשרות להידור ואף הידור שבהידור, דבר שאין במצוות אחרות - ה"נר איש וביתו" הוא היסוד.
תכונתו של אור (אש) שהוא נמשך ונבלע באור (אש) שהוא קרוב אליו. אין אש הנדלקת מאש פוגמת ומפחיתה מחברתה כהוא = זה. זו גם תכונתה של האומה הישראלית, כל המתקרב אליה ובא לחסות בצלה - נבלע בתוכה והופך להיות עצם מעצמה ובשר מבשרה. דבר שמקומו לא יכירנו אצל עמים אחרים בעלי אמונות אחרות, המקבל עליו מאמונתם אינו הופך על ידי זה כבן אומתם.
על כן ההשתחררות מעול יון, שביקשה להחשיך עיניהם של ישראל ב"כתבו לכם - שאין לכם חלק" - הביאה לנו את חג החנוכה, מצות הדלקת הנר, "איש וביתו" ועל "פתח ביתו".
המציאות האלוקית "אש אוכלה הוא" "ודבריו שמעת מתוך האש" - מלחמת יון שניסתה לנתקנו ממקור החיים, תורת חיים שקבלנוה "תחת ההר וההר בוער באש", זיכתה אותנו במצות נר חנוכה אשר באמצעותה אנו נדבקים אל "האש הגדולה".
(התשנ"ג)