ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
חז"ל והראשונים התייגעו להסביר את פשר עונשם הקשה, ביום כה שמח ומשמעותי בתולדות האומה - יום השכנת השכינה על המשכן וממילא על העם.
ננסה השבוע להסביר את שורש הענין, בכיוון חדש, המבוסס על בדיקת הביטוי "שְׁנֵי בְּנֵי" (ויקרא ט"ז א).
הסבר זה יכול להיות נכון אליבא דכל ההסברים, בביאור חטאם ביום השמיני.
לביטוי "שְׁנֵי בְּנֵי" שתי מקבילות בתורה:
הראשון: "וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי" (בראשית ל"ד כה).
השני: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה: וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו לֵאמֹר אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ" (שם מ"ב לו-לז).
שני פסוקים אלה קשורים לחטא מכירת יוסף. הראשון נקשר לנושא בידי יעקב אבינו, המחבר את ביקורתו על מעשה שכם, עם ביקורתו על חטא מכירת יוסף. וז"ל:
"שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר: אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (שם מ"ט ה-ז וברש"י שם).
אין צורך להסביר את הקשר של הפסוק השני. ראובן שמעון ולוי, אבדו את בכורתם - את הזכות להנהגה.
לפני שנציע את הסברנו, נקשה עוד קושיה אחת וננסה לתרצה.
מה פשר הצעתו התמוהה של ראובן "אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית", על איזה הגיון היא מבוססת? אומנם חז"ל העניקו לראובן את הכינוי "בכור שוטה" (רש"י שם), אף על פי כן אין אנו פטורים מהניסיון להבינה.
התורה קבעה "אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה ... שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם" (שמות כ"ב ג). התורה גם קבעה כי "וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת" (שם כ"א טז). אומנם במקרה זה, אי אפשר להטיל כפל, כי העונש הוא מיתה.
יהודה שמכר את יוסף, גם הציל אותו מידי שמעון ולוי (רש"י) שביקשו להרגו. לכן עונש המוות שלו, הומר בעונש המוות שהוטל על שני בניו, ער ואונן (שחטאו גם בעצמם ונתחייבו מיתה). כיון שכך, חזר הדין למקור והכפל נשאר על כנו.
ראובן שמציע את מות שני בניו, על אי החזרתו של בנימין, מחקה את דין השמים שהוטל על אחיו הצעיר. חז"ל מבקרים אותו, כי ברור שרק הקב"ה יכול לבחור בעונש שכזה ואלו יעקב בוודאי שלא יעשה זאת.
(בהזדמנות אחרת, בלנ"ד, ננסה להסביר מה הייתה ההווא אמינא של ראובן, כי יעקב כן יפעיל עונש שכזה).
שמעון שהיה שותף בכיר בחטא המכירה, בא על עונשו בדרך אחרת. לאחר הירידה הראשונה של האחים למצרים והפגישה הראשונה עם יוסף השליט, השליך יוסף את שמעון לכלא המצרי. בכך כביכול, גזר עליו עונש, של מידה כנגד מידה. וז"ל הכתוב: "וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם" (שם מ"ב כד). כך מפורש ביונתן "וּדְבַר מִלְוַותְהוֹם יַת שִׁמְעוֹן דְיָעַט לְמִקְטְלֵיהּ וְכָפַת יָתֵיהּ קָמֵיהוֹן" (שם ועיינו גם ברש"י). גם אם עשה זאת רק לעיניהם (רש"י), ברור כי כלפי האחים ובני המשפחה האחרים, שמעון הופרד והוגלה מארצו וממשפחתו, כפי שעשה ליוסף.
אם כך, לוי היה היחיד, שעדיין לא שילם על המכירה. זמן הפרעון הגיע עתה. אהרון הכהן מנהיגו הרוחני של השבט כולו, מכפר ביום השכנת השכינה, על חטא העגל (=יוסף) וחטא מכירת יוסף (עיינו בדברינו לפרשת שמיני תשס"ח). הקטגור מקטרג ופורע את החוב, משני בני אהרון שחטאו "וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" (ויקרא י' א).
דווקא בימים אלה, ימי זכרון והודיה,
הבה נתפלל כי גם בעת מחלוקת בין אחים (שהיא לגיטימית ומותרת ואפילו רצויה),
נדע לשמור על אחדות בלי דרישה לאחידות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
