ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
- ספריה
- קומי אורי
- ב - ט''ו בשבט
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לגבי אתרוג אין זה כך, שכן אתרוג גדל על כל מים, ולכן יש דעה שהולכים בו אחרי שעת הלקיטה, כמו בירק. אולם לא נכנס כרגע לפירוט הדעות והנ"מ השונות לגבי אתרוג.
לעניין מעשרות, הרב אליהו גרדיץ וגם הרב קוק מסבירים לפי הרמב"ם, שהחניטה שמוזכרת היא עונת המעשרות, היינו: גידולו הבסיסי של הפרי. לאחר מכן מה שהפרי גדל זה רק בגודל, בנפח, אבל את התשתית העיקרית הוא קיבל בשנה הזאת. אם הפרי הוא לא לגמרי בוסר שלא ראוי לאכילה, אלא מינימום, הפרי הגיע לעונת המעשרות, אבל אם זה בוסר שלא ראוי , כגון שהפרי חמוץ, זה עדיין חיסרון. צריכה להיות תשתית בסיסית שאותה הפרי כבר קיבל מבחינת הגודל המינימלי, אבל אם זה רק בוסר אז אין הכי נמי - זה שום דבר ועדיין לא חנט.
התחדשות האילנות
התאריך הקובע לגבי האילנות הוא ט"ו בשבט, אז יש התחדשות. הקב"ה ברא את העולם כך שיש מחזוריות מסוימת, מחזור אחד מסתיים ומתחיל מחזור חדש, וכך גם בעניין תשרי. כמובן שמבחינה פנימית בכל התחדשות יש חיות חדשה, תופעות חדשות בבריאה. כשם שאנו אומרים שבראש השנה האדם מתחדש והמשמעות היא שאדם צריך לקבל הסתכלות יותר נאותה על המציאות, כך זה גם ביקום כולו, בצמחייה, ביחס לפרות האילן. זה התאריך שקובע לעניין שנה חדשה.
התורה קבעה את כל הדברים על-פי תופעות בטבע: היום החדש מתחיל עם צאת הכוכבים, רואים שבטבע מתחיל יום אחר. החודשים מתחילים עם חידושה של הלבנה, לקראת סוף החודש הלבנה מסתתרת. וגם שנה חדשה - נסתיימה עונת הקיץ, הימים החמים חלפו, הימים מתקצרים, ורואים שינוי בטבע. מכאן ואילך רואים דבר חדש.
כל דיני התורה, תרומות ומעשרות משנות מעשר - הכול נקבע על-פי האקלים של ארץ-ישראל. כך גם מולד הלבנה וכן האופק נמדד (לפי דעות מסויימות) ע"פ ירושלים.
בקיץ אנחנו מתפללים "ותן ברכה על פני האדמה". אבל לו יצויר שמדינה שלמה צריכה גשם דווקא בקיץ, כמו צרפת או ספרד, המחבר פוסק שגם במקרה כזה הם לא יתפללו ב"ברכת השנים" אלא בקשה פרטית - גם אם מדובר במדינה שלמה - ב"שומע תפילה". הסיבה לכך היא, שאת הברכות של תפילת שמונה-עשרה חז"ל קבעו על-פי צרכי ארץ-ישראל, והיות שארץ-ישראל צריכה גשמים בחורף ולא בקיץ, תפילת הציבור נקבעה על-פי צרכי ארץ-ישראל, גם אם אירופה שלמה צריכה גשם בקיץ. אומות העולם, לעומת זאת, קבעו תאריכים באופן שרירותי, אצלם היום מתחיל משתים-עשרה בלילה. למה? כי אז סיימו את הבילוי ואפשר להתפנות לתיקון חצות... מהירח בכלל לא אכפת להם, ואת החודשים הם קבעו באופן שרירותי.
הרומים הקדמונים נהגו בחוכמה והתחילו את השנה החדשה במארס, כי אז רואים שהחורף עבר, רואים שינוי בטבע. באו עובדי אלילים, שמאמינים שרוח הקודש נכנסה בו באפריל ויצאה בסוף דצמבר, תשעה ירחי רוח הקודש, וקבעו שנה חדשה בעיצומו של חורף, סתם באופן שרירותי.
מ"מ אצל אומות העולם זה באופן שרירותי ואצלנו זה לפי הטבע. יש התחדשות האילנות מט"ו בשבט, כמו שחז"ל אומרים, רוב גשמי השנה ירדו והאילנות ספגו את המשקעים ועכשיו מעלים שרף, עם משהו חדש.
הבחינה הרעיונית של ט"ו בשבט היא לראות את ההתחדשות. הרי אם אדם חושב שהכל סטטי - הוא לא מתפעל משום דבר. ההתחדשות בטבע נותנת לאדם מוטיבציה להתחדשות שלו עצמו, עם חשיבה חדשה, דבר שמעורר את האדם מתרדמתו. כך זה בטבע וכך זה בראש השנה בתשרי, שהוא יום הדין ואדם צריך לתקן את המעשים, להתחיל דף חדש, להתחדש. ההדרכה הכללית היא שאדם צריך להיות בבחינת הולך, לא לעמוד באותו מקום ולא לעצור ברמה שהוא הגיע אליה, אלא תמיד לצעוד קדימה. אם יש התקדמות אז אדם עולה, אבל אם הוא נשאר באותו מקום הוא נסוג לאחור.
ה"שפת אמת" מזכיר פעמים רבות את הנושא של חיות חדשה שאדם מקבל בראש השנה לכל השנה כולה, וכן האילנות עוברים תהליך דומה בט"ו בשבט.
בחו"ל היו אוכלים חרוב מארץ-ישראל, כי לא היה להם משהו אחר.
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.














