ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
ליל ט"ו בשבט. חיים לגם מהיין בהנאה מרובה. כל שבת וחג הוא שותה יין, אבל היין הזה שונה מכל היינות. גפן קטנה יש לו בחצר, והוא בוצר בכל שנה את ענביה, מפיק מהם יין, אותו הוא שותה לראשונה בט"ו בשבט.
"אה, היין שלי", מהרהר חיים, "מהאדמה שלי. בעצם, למה אני קשור כל כך דווקא לאדמתי? אולי כדאי שאברר - מה יחסי הגומלין בין אדם לאדמה במישור האישי, הלאומי והאוניברסלי"?
"אה, היין שלי", מהרהר חיים, "מהאדמה שלי. בעצם, למה אני קשור כל כך דווקא לאדמתי? אולי כדאי שאברר - מה יחסי הגומלין בין אדם לאדמה במישור האישי, הלאומי והאוניברסלי"?
ארבעה רבדים
הרב שמואל יניב שליט"א - גבעת שמואל
ארבעה רבדים יש בקשר בין האדם לאדמה:
הרובד הראשון - העבודה. באופן טבעי, יש לאדם צורך נפשי לעבוד את האדמה, כמו שכתוב בבריאה - "לעבדה ולשמרה". גם אם העבודה לא מניבה יבול לאדם, היא בריאות לנפשו.
הרובד השני - יצירה . כשאדם נוטע נטיעה, ורואה שהיא פורחת, עולמו נהיה יפה יותר, והוא שמח ביצירה שיצר. העולם נהיה יפה יותר, וזה מרגש אותו שיש חיים מסביבו, הוא לא חי בעולם וירטואלי אלא על הקרקע. האדם מרגיש, כביכול, שהוא קיבל חיוך מהשכינה.
הרובד השלישי - אחריות ופרנסה . אדם מתחבר לקרקע מצד הפרנסה. האדמה מקיימת את האדם, וכאן בא לידי ביטוי גם קיומו של הזולת, המשפחה והעם. האדם צריך לקחת אחריות על חייו, והאדמה היא שותפה בכירה לקיום זה. ככל שאדם לוקח על עצמו אחריות אמיתית יותר כך מעלתו משתבחת.
הרובד הרביעי - הקשר לשכינה בארץ ישראל . ארץ ישראל היא מקום השכינה והנבואה. לארץ ישראל יש נשמה יתירה, ולכן הארץ בעצמה צריכה לשבות בשביעית - "ושבתה הארץ". לארץ יש קדושה עצמית, וכאשר האדם, המשפחה והעם מתחברים לקדושת האדמה, אזי מהותם נעשית יותר אצילה, רוחנית וקדושה.
החיבור לאדמה, לסלעים, הוא חיבור לארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך מראשית השנה עד אחריתה, וההתעלות הזאת היא נפלאה מאוד.
אשרינו שזכינו לחזור לארץ ישראל. לעבוד, להתפרנס ולהתקיים בה, ונזכה בעזרת ה' גם לנבואה ולכך שעם ישראל ישלוט בכל מרחבי הארץ. כשם שאם לאדם פרטי חסרה רגל, הרי חסרה לו חלק מדמותו, כך עם ישראל כשחסר לו חלק משטחו הרי חסרה לו ההתגלות השלמה שאנו ראויים לה.
תורת ה' תמימה משיבת נפש, ארץ ישראל שלימה משיבת נפש, עם ישראל שלם משיב נפש, ונזכה בעזרת ה' לגאולה, שהיא חיבור כל השלמויות יחד.
איכות הסביבה
הרב דוד סמסון שליט"א - ראש ישיבת לך לך
המהפכה התעשייתית גרמה לאנושות נתק בתודעה הבריאה והפשוטה הקושרת אותנו עם אמא אדמה. לצערי, הציבור הדתי טרם תקן את העיוות שנוצר בתודעה זו, עד כדי כך שאם אנו רואים אדם שממחזר בקבוקים, אנו מתחילים לחשוד בו שהוא חזר בשאלה.
אולם יסודות איכות הסביבה לא נוצרו בבית מדרשו של השמאל החילוני אלא בתורה שבכתב ושבעל פה.
האדם נקרא אדם על שם האדמה, אשר הוא נוצר ממנה ואליה הוא שב. לפיכך, עיקר תפקידנו הוא בעצם לעבוד את האדמה - "וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה", לכן התפקיד של האדם בגן עדן היה "לעבדה ולשמרה" (בראשית ב'). "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה ז').
לפיכך כשקילל ה' את האדם נתקללה גם האדמה בעבורו, אולם גם לאחר החטא התפקיד של האדם נשאר לעבוד את האדמה אשר לוקח ממנה (בראשית ג').
הרגישות הראויה של האדם לאדמה, מוצאת את ביטויה בציווי לא להשחית את העצים של האויב אפילו כתכסיס בשעת מלחמה - "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר (דברים כ').
חז"ל לומדים מכאן בנין אב ליקום כולו, שאל לו לאדם להשחית את סביבתו , ובלשון הרמב"ם (הלכות מלכים ו', י'): "ולא האילנות בלבד, אלא כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בנין, וסותם מעין, ומאבד מאכלות דרך השחתה, עובר בלא תשחית". קל וחומר לאדם שמשחית את האוזון או יוצר כתמי נפט באוקיינוס.
במשנה (בבא בתרא פ"ב) מפורטים גם כללי התנהגות מתאימים, שמטרתם למנוע זיהום אויר, מים וקרקע - "מרחיקין את הנבילות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמישים אמה. אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר", הואיל והרוח נושבת ממערב.
את הצורך למחזר בקבוקים ונייר , ניתן ללמוד מהגמרא שקובעת ש"לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים לו". (יבמות י"א).
ולוואי ונזכה להחזיר עטרה ליושנה, ונעבור חלוצים לפני המחנה להרים אנחנו את הדגל של איכות הסביבה, ולמלא את ייעודנו כבני אדם להפוך את העולם לגן עדן, לעבדה ולשמרה.
קשר אדם ואדמה בפן האישי
הרב משה שחר שליט"א - ראש הישיבה הגבוהה טבריה
"וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה". האדם נוצר מן האדמה, ועל שמה הוא נקרא 'אדם', לפיכך האדם מושפע מאוד מן האדמה עליה הוא גדל ומקישורו אליה.
כאשר משה רבנו שולח את המרגלים, מצווה הוא אותם לבדוק שלושה דברים לפי הסדר:
" א) וראיתם את הארץ מה היא, ב) ואת העם היושב עליה, החזק הוא הרפה, המעט הוא אם רב, ג) ומה הארץ אשר הוא יושב בה, הטובה היא אם רעה...".
לכאורה, הדבר החשוב ביותר שבו המרגלים צריכים להתמקד תחילה הוא - יושבי הארץ, אך משה רבנו מלמד אותנו שיש נקודה שורשית יותר: טבע הארץ, כי "יש ארץ מגדלת גיבורים ויש ארץ מגדלת חלשים, יש מגדלת אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין" (רש"י). אופי האדמה הוא שיוצר את אופי האנשים, לכן רק אחרי שבודקים מה טבע הארץ, יש עדיין צורך לבדוק האם יושבי הארץ אכן גדלים בהתאם לטבעה, או שמא ישנו גורם מסוים שמפריע לכך. רק אחר כך יש לשוב ולבדוק האם יושבי הארץ מטפלים בה כראוי ומפיקים ממנה את מה שהיא ראויה לתת, או לא.
אנחנו, לצערנו, התרחקנו מן האדמה. רובינו דרים בבתים רבי קומות, וכמעט שאין בינינו עובדי אדמה. אפילו חלק גדול מה'חקלאים', אינם אלא מעסיקים של עובדים זרים.
שני דברים מרכזיים אנו מפסידים במצב זה:
א. אמונה. עובד האדמה 'מאמין בחי העולמים וזורע'. מרגיש וחש הוא את תלותו בחסדי שמים, לאורך כל הדרך: בגשם, בקור (לחיוב ולשלילה), בהצלחת מניעת המזיקים, בהצלחת כמות ואיכות הגידול, בשיווק ובמחיר שיקבל. אמנם חלק מן הדברים קיימים גם בענפי מסחר אחרים, אך חלקם ייחודיים לעבודת האדמה, המקשרת את האדם לבורא פרי האדמה ופרי העץ.
ב. שורשיות. עובד האדמה מחובר לקרקע, והיא משרה עליו יציבות ושורשיות, בריאות הנפש ובריאות הגוף.
השילוב של שתי התכונות האלה, יוצר אישיות בעלת עוצמה וחיות, שהרי הנטיעה בארץ ישראל מביאה לדבקות בה' , כדברי המדרש: "ר"י ב"ר סימון פתח: ... 'ובו תדבקון' - וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים ולידבק בשכינה... אלא: מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחלה שהרי נאמר 'ויטע ה' אלהים גן בעדן', אף אתם כשנכנסין לארץ לא תעסקו אלא במטע תחלה שנאמר 'כי תבואו אל הארץ ונטעתם'"(ויקרא רבה כ"ה). יוצא שעל ידי נטיעה בארץ נדבקים בשכינה. "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום". יהי רצון שיקוים גם בנו הפסוק, במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
