ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- שיעורים נוספים
נשאלת השאלה מדוע אנחנו מציינים את העובדה שה' הוציא אותנו ביד חזקה, האם זה חשוב שזה היה ביד חזקה? הרי העיקר שה' הוציא אותנו מעבדות לחרות? הרי גם אילו ה' היה מוציא אותנו ממצרים בדרכי שלום מבלי שהכה את מצרים היה עלינו להודות לו? ואולי אדרבא האם לא היה עדיף שה' יוציא אותנו בדרך של הסכמה, שייתן בלב פרעה רוח של שלום ורוח של רצון טוב והוא היה משחרר אותנו מרצונו, האם זה לא היה עדיף מאשר ההוצאה בכח ביד חזקה ובזרוע נטויה והמצרים נעשו לנו לשונאים?
התשובה לשאלה היא, שדווקא עיקר התודה שעלינו להודות לה' היא על זה שהקב"ה הוציא אותנו ממצרים דווקא ביד חזקה ובזרוע נטויה. חסד עשה אתנו ריבונו של עולם שהוציא אותנו בדרך זו, כי ע"י כך נודע בעולם כולו שה' אלוקי עולם בחר בנו לעמו.
המכות הגדולות הניסיות, שהכל ראו כי הן אלוקיות, ככתוב, ויאמרו החרטומים אצבע ה' היא וכי יד ה' היא. כי אכן רק הקב"ה בורא העולם יכול לעשות אותות ומופתים כאלו, והוא עשה זאת בשביל להוציא את עם ישראל ממצרים, ומכאן יסיקו שעם ישראל נבחר להיות עם ה'. מעתה בעתיד תמיד יזהו את עם ישראל כעם של רבונו של עולם, ודבר הזה מבטיח את קיומו של עם ישראל.
הנה כשחטאו ישראל בחטא העגל והקב"ה רצה לכלותם, עמד משה רבנו והתפלל אל ה' ואמר להקב"ה שאי אפשר לכלות את ישראל חס וחלילה כי זה יהיה חילול ה', כי בעת שנגאלו ממצרים נודע בעולם שעם ישראל עם ה' המה, ואם הקב"ה יכלה את ישראל, יאמרו הגויים שלא יכול הקב"ה להביאם לארץ ישראל, לכן הוא כילה אותם במדבר. למה יאמרו מצרים ברעה הוציאם וכו'.
אמור מעתה שהמכות שהקב"ה הכה את מצרים באותות ובמופתים הם פרסמו את הקשר בין הקב"ה ובין ישראל, ודבר זה מבטיח לישראל את הצלתם מכל צרה במשך כל הדורות. גם אם יחטאו חס וחלילה ולא יהיו ראויים מצד עצמם להצלה, אבל ה' למען שמו הגדול הקשור בישראל, מציל את ישראל מכל צרתם.
נמצא שחסד גדול עשה ה' אתנו לא רק בעובדה שהוא הוציא אותנו ממצרים לחרות עולם, אלא גם ואולי בעיקר, שהוא הכה את המצרים מכות גדולות אלוקיות שבזה שם ה' נקשר בעם ישראל. כבוד ישראל הוא כבוד ה'. וחס וחלילה כשישראל בצרה שם השם מתחלל, ומובטח על כן שלעולם עם ישראל יתקיים וינצל מכל צרה, גם אם מצדו לא תהיה לו חס וחלילה כל זכות.
על כן הננו מודים לריבונו של עולם על כל מכה ומכה שנתן למצרים, כי בכל מכה נקשר יותר שם שמים בישראל. והוא מה שאנחנו אומרים בהלל הגדול: "למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו, ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו...". המכות הללו הם חסד לעולם. בזכותם הקב"ה מגן עלינו ומצילנו מכל צרה. דברים מעין אלו אפשר למצוא בפירושו של הגאון ר' יעקב מליטא בעל "מעשה נסים" על הגדה של פסח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
