ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אי אפשר להבין את פליאת הרצון של האדם, בכל פאר חופשו, רק בתור ניצוץ אחד מהשלהבת הגדולה של הרצון הגדול שבכל ההויה כולה, הופעת רצון רבון כל העולמים, ברוך הוא. (אורות הקדש ג' ל"ט)
העולם כולו נברא ברצון ה', רצונו להיטיב עם ברואיו. רצון זה הוא גם המקיים את העולם. רצון האדם הוא ניצוץ אחד מהשלהבת הגדולה של הרצון המצוי בכל ההוויה. ימי חודש אלול הם ימי רצון, בעל "בני יששכר" מסביר כי חודש אלול רמוז בפסוק: "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'" ( משלי יח , כב) ואם כן מזלו של החודש הוא מזל בתולה=אשה. בימים אלו משה רבינו עלה למרום לקבל את הלוחות השניים, והקב"ה התרצה לישראל ומחל להם על חטא העגל , ומאז הימים האלו הם ימים המסוגלים להתעוררות של עם ישראל לתשובה, ימינו של ה' כביכול פשוטה בימים אלו לקבל שבים.
"בהתקדשותו של הרצון הרי הענף דומה לשרשו הגדול, יונק ממנו ומתחבר אליו ומתמלא מאורו שפעת חייו, מתמלא אותו המילוי הנצחי והשלם שלו" (שם)
ברצונו של האדם הרי הוא מתקדש ומתחבר לשורש האלוקי, רצון האדם דומה יותר לשרשו האלוקי הגדול, והוא ממלא אותו בכוחות חדשים, רצונו של האדם דבק במדרגה הנצחית האלוקית , ודביקות זו מקנה לאדם מימד של שלימות.
"ובהעתק הרצון הפרטי, בהשתקעותו בהקטנות והפרטיות של השביה החלקית שהוא אסור בה, הרי הוא מנתק את רצונו ממקור החיים שלו, ומביא בזה אפסיות, חלישות כח, וחשכה על מהותו היותר פנימית של עצמיותו, " (שם)
הניתוק בין רצון האדם לרצון ה', הבא לידי ביטוי בהשתקעות בעולם הזה הקטן והמלא פרטים, מביא את האדם לחולשה וחשיכה. על כן ימי אלול ואחריהם- ימי התשובה - הם הימים בהם אנו נדרשים לחבר את רצוננו לרצון ה'. התשובה תלויה ברצונו של האדם להתחבר למקורו, והתשובה מחזקת את הרצון.
לעיתים קיים מצב בו התשובה עלולה להביא לרפיון הרצון:
"רפיון רצון, הבא מתוך השקוע התדירי בתשובה, אע"פ שהוא חולשה גופנית ונפשית, שהיא צריכה רפואה מכל מקום " יש בה גם כן הרבה מן העדינות והאצילות, המזככת את הרוח, ועל כל פשעיה תכסה אהבה". (אורות התשובה ט, ד)
המפגש של האדם עם רצון ה' עלולה להביא להקטנת רצון האדם, ויש לטפל בתופעה זו, אבל הרב מרגיע בדבריו ואומר שחולשה זו היא חלק מתהליך של זיכוך פנימי הנדרש לבעל התשובה.
בריאת העולם לשיטת רבי אליעזר הייתה בחודש תשרי ולכן אנו מציינים אותה בראש השנה. חז"ל מלמדים אותנו שהעולם נברא בשביל ישראל, הם עלו במחשבתו של הבורא עוד לפני הבריאה. הקב"ה ברא את העולם כדי שעם ישראל יפעל בתוך העולם ויחבר אותו למקורו. חודש אלול קשור למדריגת המחשבה על בריאת העולם, ולכן בחודש זה אנו נדרשים לבירור מקיף של המטרה לשמה נברא העולם , ובתוכו אף אנו בני האדם .
כמוזכר לעיל , החל בחודש זה עם ישראל את תהליך התשובה מחטא העגל ומאז נקבעו ימים אלו כימים של תשובה. שכן התשובה אינה רק פשפוש במעשינו, היא בירור עמוק של תכלית קיומנו , בירור האמור להשפיע על הרצון ואשר מתוכו ניתן להתקדם לצדדים המעשיים.
אפילו מחשבה של תשובה משפיעה על רצוננו ומתוכנו על כלל המציאות:
"צריכים להעמיק מאד באמונת התשובה ולהיות בטוח, שבהרהור תשובה לבד , גם כן מתקנים הרבה את עצמו ואת העולם. ומוכרח הדבר שאחר כל הרהור תשובה יהיה יותר שמח ומרוצה בנפשו ממה שהיה בתחילה. וקל וחומר כשכבר בא ההרהור לידי הסכמה של תשובה, וכשהוא מחובר בתורה וחכמה ויראת שמים (אורות התשובה ז,ו)
התשובה מתחילה מהמחשבה, אדם צריך להיות שמח שמחשבה זו מפעמת בלבו, ואם הוא מתקדם לשכנוע פנימי של תשובה, ומתחיל את התהליך מתוך חיבור לתורה, חכמה ויראת שמים בוודאי שהוא צועד במסלול הנכון.
"גם בדברים שאי אפשר לתקן אותם במחשבה כי אם במעשה, כמו בין אדם לחבירו, מכל מקום אין לשער את הגודל שיש בכל הרהור של תשובה" (אורות התשובה יד ,יד)
הרי שבהרהור התשובה בלבד עושה האדם כברת דרך משמעותית.
ימי אלול הם ימי ההרהור, ימי המחשבה וחשבון הנפש. ימי התשובה המעשית מתחילים מראש השנה , היום בו האדם נברא. למחשבה מוקדש אם כן חודש שלם, אם עברנו כברת דרך משמעותית זו נוכל לגשת לתיקון המעשה - אשר יהיה לפיכך פועל יוצא של המחשבה בעשרת ימי תשובה, ולהגיע דרכם ליום הכיפורים שהוא יום כפרה וסליחה לכלל ולפרט.
הגאולה הרוחנית של עם ישראל תתחיל מתיקון המחשבה ותעבור לתיקון המעשה:
"המחלה הנוראה של הדור אין מקומה העיקרי לא בלב, לא ברגש, לא בתאוה והפקרות, לא בידים פועלות און ולא ברגלים אצות לרעה, אע"פ שכל אלה חולים ונכאבים הנם. אבל יסודה של המחלה הוא המח, - כח המחשבה... ודור שבכח יש לו רב, ובפועל לא כלום, דורש הרבה, ומן המוכן אין בידו מאומה, אי אפשר להצילו מרעתו ולהעמידו על דרך החיים הנכונה כי-אם במה שנדבר עמו מכל נשא ונשגב, מכל נעלה ונהדר, בשפה היותר פשוטה ונמוכה, בדברים היותר מורגלים ומובנים לו, כדי שימצא גם בעמק התהום שהוא שוכב שמה את הזיו והנועם האדיר והעליון שהוא מבקש".
(עקבי הצאן - מאמר הדור)
(עקבי הצאן - מאמר הדור)
נסכם איפוא כי ימי אלול, ואחריהם הימים הנוראים, הם הימים בהם אנו נקראים למשימה הגדולה, זו של תיקון כח המחשבה של הכלל והפרט.
מתוך מגד אלול תשס"ט
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











