ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אי אפשר להבין את פליאת הרצון של האדם, בכל פאר חופשו, רק בתור ניצוץ אחד מהשלהבת הגדולה של הרצון הגדול שבכל ההויה כולה, הופעת רצון רבון כל העולמים, ברוך הוא. (אורות הקדש ג' ל"ט)
העולם כולו נברא ברצון ה', רצונו להיטיב עם ברואיו. רצון זה הוא גם המקיים את העולם. רצון האדם הוא ניצוץ אחד מהשלהבת הגדולה של הרצון המצוי בכל ההוויה. ימי חודש אלול הם ימי רצון, בעל "בני יששכר" מסביר כי חודש אלול רמוז בפסוק: "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'" ( משלי יח , כב) ואם כן מזלו של החודש הוא מזל בתולה=אשה. בימים אלו משה רבינו עלה למרום לקבל את הלוחות השניים, והקב"ה התרצה לישראל ומחל להם על חטא העגל , ומאז הימים האלו הם ימים המסוגלים להתעוררות של עם ישראל לתשובה, ימינו של ה' כביכול פשוטה בימים אלו לקבל שבים.
"בהתקדשותו של הרצון הרי הענף דומה לשרשו הגדול, יונק ממנו ומתחבר אליו ומתמלא מאורו שפעת חייו, מתמלא אותו המילוי הנצחי והשלם שלו" (שם)
ברצונו של האדם הרי הוא מתקדש ומתחבר לשורש האלוקי, רצון האדם דומה יותר לשרשו האלוקי הגדול, והוא ממלא אותו בכוחות חדשים, רצונו של האדם דבק במדרגה הנצחית האלוקית , ודביקות זו מקנה לאדם מימד של שלימות.
"ובהעתק הרצון הפרטי, בהשתקעותו בהקטנות והפרטיות של השביה החלקית שהוא אסור בה, הרי הוא מנתק את רצונו ממקור החיים שלו, ומביא בזה אפסיות, חלישות כח, וחשכה על מהותו היותר פנימית של עצמיותו, " (שם)
הניתוק בין רצון האדם לרצון ה', הבא לידי ביטוי בהשתקעות בעולם הזה הקטן והמלא פרטים, מביא את האדם לחולשה וחשיכה. על כן ימי אלול ואחריהם- ימי התשובה - הם הימים בהם אנו נדרשים לחבר את רצוננו לרצון ה'. התשובה תלויה ברצונו של האדם להתחבר למקורו, והתשובה מחזקת את הרצון.
לעיתים קיים מצב בו התשובה עלולה להביא לרפיון הרצון:
"רפיון רצון, הבא מתוך השקוע התדירי בתשובה, אע"פ שהוא חולשה גופנית ונפשית, שהיא צריכה רפואה מכל מקום " יש בה גם כן הרבה מן העדינות והאצילות, המזככת את הרוח, ועל כל פשעיה תכסה אהבה". (אורות התשובה ט, ד)
המפגש של האדם עם רצון ה' עלולה להביא להקטנת רצון האדם, ויש לטפל בתופעה זו, אבל הרב מרגיע בדבריו ואומר שחולשה זו היא חלק מתהליך של זיכוך פנימי הנדרש לבעל התשובה.
בריאת העולם לשיטת רבי אליעזר הייתה בחודש תשרי ולכן אנו מציינים אותה בראש השנה. חז"ל מלמדים אותנו שהעולם נברא בשביל ישראל, הם עלו במחשבתו של הבורא עוד לפני הבריאה. הקב"ה ברא את העולם כדי שעם ישראל יפעל בתוך העולם ויחבר אותו למקורו. חודש אלול קשור למדריגת המחשבה על בריאת העולם, ולכן בחודש זה אנו נדרשים לבירור מקיף של המטרה לשמה נברא העולם , ובתוכו אף אנו בני האדם .
כמוזכר לעיל , החל בחודש זה עם ישראל את תהליך התשובה מחטא העגל ומאז נקבעו ימים אלו כימים של תשובה. שכן התשובה אינה רק פשפוש במעשינו, היא בירור עמוק של תכלית קיומנו , בירור האמור להשפיע על הרצון ואשר מתוכו ניתן להתקדם לצדדים המעשיים.
אפילו מחשבה של תשובה משפיעה על רצוננו ומתוכנו על כלל המציאות:
"צריכים להעמיק מאד באמונת התשובה ולהיות בטוח, שבהרהור תשובה לבד , גם כן מתקנים הרבה את עצמו ואת העולם. ומוכרח הדבר שאחר כל הרהור תשובה יהיה יותר שמח ומרוצה בנפשו ממה שהיה בתחילה. וקל וחומר כשכבר בא ההרהור לידי הסכמה של תשובה, וכשהוא מחובר בתורה וחכמה ויראת שמים (אורות התשובה ז,ו)
התשובה מתחילה מהמחשבה, אדם צריך להיות שמח שמחשבה זו מפעמת בלבו, ואם הוא מתקדם לשכנוע פנימי של תשובה, ומתחיל את התהליך מתוך חיבור לתורה, חכמה ויראת שמים בוודאי שהוא צועד במסלול הנכון.
"גם בדברים שאי אפשר לתקן אותם במחשבה כי אם במעשה, כמו בין אדם לחבירו, מכל מקום אין לשער את הגודל שיש בכל הרהור של תשובה" (אורות התשובה יד ,יד)
הרי שבהרהור התשובה בלבד עושה האדם כברת דרך משמעותית.
ימי אלול הם ימי ההרהור, ימי המחשבה וחשבון הנפש. ימי התשובה המעשית מתחילים מראש השנה , היום בו האדם נברא. למחשבה מוקדש אם כן חודש שלם, אם עברנו כברת דרך משמעותית זו נוכל לגשת לתיקון המעשה - אשר יהיה לפיכך פועל יוצא של המחשבה בעשרת ימי תשובה, ולהגיע דרכם ליום הכיפורים שהוא יום כפרה וסליחה לכלל ולפרט.
הגאולה הרוחנית של עם ישראל תתחיל מתיקון המחשבה ותעבור לתיקון המעשה:
"המחלה הנוראה של הדור אין מקומה העיקרי לא בלב, לא ברגש, לא בתאוה והפקרות, לא בידים פועלות און ולא ברגלים אצות לרעה, אע"פ שכל אלה חולים ונכאבים הנם. אבל יסודה של המחלה הוא המח, - כח המחשבה... ודור שבכח יש לו רב, ובפועל לא כלום, דורש הרבה, ומן המוכן אין בידו מאומה, אי אפשר להצילו מרעתו ולהעמידו על דרך החיים הנכונה כי-אם במה שנדבר עמו מכל נשא ונשגב, מכל נעלה ונהדר, בשפה היותר פשוטה ונמוכה, בדברים היותר מורגלים ומובנים לו, כדי שימצא גם בעמק התהום שהוא שוכב שמה את הזיו והנועם האדיר והעליון שהוא מבקש".
(עקבי הצאן - מאמר הדור)
(עקבי הצאן - מאמר הדור)
נסכם איפוא כי ימי אלול, ואחריהם הימים הנוראים, הם הימים בהם אנו נקראים למשימה הגדולה, זו של תיקון כח המחשבה של הכלל והפרט.
מתוך מגד אלול תשס"ט
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












