ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לאחר קבלת העול, מרחיבה התורה בחיוב ביעור העבודה זרה ממרחבי ארצנו. והשלב הבא, משה רבנו מדגיש באריכות את קביעות בית הבחירה, ועוד כחמש עשרה מצוות בפרשתנו שמתמקדות סביב לנושא המקדש, במטרה שישמש מרכז רוחני, בכל המובנים, לעם ישראל. מלבד נושא הקורבנות ועליה לרגל, בא גם הציווי "לשכנו תידרשו..." ומפרש הנצי"ב שהכוונה היא 'דרישה' במובן של תפילה, שכל ישראל פונים אל מקום המקדש מכל רחבי תבל, נמצא שבזמן התפילה עיני כל ישראל נשואות למקום מקדשנו, שהוא מרכז חיינו.
המקדש שימש בעבר מקום מרכזי לעם ישראל כולו, וחורבנו פגע קשות בלב האומה, כפי שכותב הכוזרי. לכן, השאיפה לבניינו של המקדש, היא נקודה עיקרית בשאיפתנו לגאולה שלמה, עד שאמרו חז"ל שכל דור שלא נבנה המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו. בדורות הקודמים כשהיינו בעומק הגלות כל הנושאים האלה היו משאלות לב, טרם הגיע הזמן ליישום הדברים בשטח. אולם אנו, דורנו הוא דור של גאולה. ה'חפץ חיים' לפני כמאה שנה חש שהולכים ומתרחשים מאורעות חשובים, וכי יש להכין את הכוהנים לשרת במקום הקדוש, ולכן חיבר ליקוטי הלכות על סדר קדשים, מה שלא עשו הרי"ף והרא"ש, שבדורם לא היה עדיין שייך. בדורנו אנו, שזכינו בחסדי השם לשחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים, המקום אמור היה לחזור לבעלות עם ישראל, אולם לצערנו, כתוצאה מחולשת הדור לא זכינו לכך.
אין ספק שאחת הסיבות העיקריות שאין לנו שלום ובטחון, הוא בגלל הזנחת הטיפול בהר הבית. אנו צריכים לגאול את המקום ולהשיבו לריבונות ממשלת ישראל ולא כפי שהמצב היום שעם ישראל נמצא בשפל והווקף הערבי שולט בו. צריכים אנו להתכונן כמו דוד המלך, שלמרות שהוא בעצמו היה מנוע מלבנות את המקדש, הוא עשה את כל ההכנות הנדרשות: כסף, חומרי בניין וכל ההוצאות הנלוות, כך שבהגיע העיתוי המתאים יתחילו במרץ בבניינו ללא עיכובים.
אנו בדורנו יכולים וצריכים לעשות כל מה שטעון להשבת מקום מקדשנו לרשות עם ישראל.העלייה להר ופקידת המקום, בהתאם לדרישת ההלכה לטהרת האדם והקפדה על מקום הכניסה הינו שלב חשוב בנוכחות ישראל על ההר. ואם כולם ירצו יתקיים מאמר הכוזרי: "שירושלים אומנם תיבנה כשייכספו לה ישראל תכלית הכוסף" (סוף מאמר חמישי).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












