ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
"מִשֶּׁחָרַב בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ לֹא נִרְאית רָקִיעַ בְּטָהֳרָתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם"(ישעיהו נ' יג). אִם כֵּן הֶאָרַת הַתּוֹרָה-מִן-הַשָּׁמַיִם שֶׁל זְמַן הַגָּלוּת מְעֻלֶּפֶת הִיא הַקַּדְרוּת וְהַשַּׂק הַמְכַסֶּה. בְּעֵת קִרְבַת הַקֵּץ יָבוֹא רוּחַ הַמְטַהֵר אֶת הַשָּׁמַיִם מִקַּדְרוּתָם, הַמֵּסִיר אֶת הַשַּׂק הַמְכַסֶּה עֲלֵיהֶם. (אורות התחיה עמ' מח)
חורבן בית המקדש השפיע על המציאות הכללית בעולם, הטבע לא נראה בטהרתו, גם התורה בתקופת הגלות נראית קודרת. התורה אינה מתגלה בשלימותה, בזמן הגלות לימוד התורה עסוק בחיי האדם הפרטי ואין עסוקו בחיי האומה הנמצאת בגלות. עם ישראל אינו נמצא בארצו והוא תלוי בחסדיהם של אומות העולם. נושאים מרכזיים כמו ארץ ישראל ומלכות ישראל אינם עומדים על הפרק, והתורה נראית כזו שאין לה מה לומר כביכול בתחומים אלו. ומעבר לכך - תורת ישראל אמורה להנחות את עם ישראל ולהאיר את העולם כולו, אך בזמן הגלות עם ישראל מתאמץ להחזיק מעמד מול הסערות המתרגשות עליו, וברור שאין הוא יכול להאיר את העולם כולו. העיסוק בנושאים מוסריים, ערכיים אוניברסליים - כמעט אינו קיים.
כָּל מַה שֶּׁהוּא שָׁגוּר בְּיַחַשׂ שֶׁל תּוֹרַת חוּץ לָאָרֶץ בְּמוּבָן הפְּרָטִי, עוֹלֶה הוּא בְּעֵרֶךְ תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְמוּבָן כְּלָלִי. תּוֹרַת חוּץ לָאָרֶץ עוֹסֶקֶת בְּתִקּוּן הַנֶּפֶשׁ הַפְּרָטִית, בְּדַאֲגָתָהּ לְחָמְרִיּוּתָהּ וְרוּחָנִיּוּתָהּ, לְזִכּוּכָהּ וְהִתְעַלּוּתָהּ בְּחַיֵּי שָׁעָה וְחַיֵּי עוֹלָם, אֲבָל רַק בְּתוֹר נֶפֶשׁ פְּרָטִית. לֹא כֵן תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הִיא דּוֹאֶגֶת תָּמִיד בְּעַד הַכְּלָל, בְּעַד כְּלָלוּת נִשְׁמַת הָאֻמָּה כֻּלָּהּ. הַפְּרָטִים הִנָּם מִתְכַּנְּסִים בְּקִרְבָּהּ בִּכְלָלָהּ, הֵם מִתְעַלִּים בְּעִלּוּיָהּ, מִתְעַטְּרִים בַּעֲטַרְתָּהּ. (אורות התורה יג, ג)
מציאות זו הובילה רבים לחשוב כי לתורה אין מה לומר בנושאים לאומיים וכלל עולמיים אבל כמובן שזו טעות. בהתקרב הגאולה יתחיל תהליך של טהרה, ובתוך תהליך זה תתגלה גדלותה של התורה ככזו שכל הערכים והנושאים - מצויים בה.
תורה התלויה ביסוד קדושתה העליונה גם היא מצויה רק בארץ ישראל. "מלכה ושריה בגוים - אין תורה" (איכה ב, ט) "וכיון שגלו ישראל ממקומם אין לך ביטול-תורה גדול מזה" (חגיגה ה, א). כי ארץ-ישראל דומה בזה לתלמוד-תורה" (שבת הארץ , מבוא עמ' טו) חז"ל מלמדים אותנו שהגלות גורמת לביטול תורה. ניתן להסביר כי אין הכוונה לכמות לומדי התורה ואיכותם (למרות שגם בתחום זה ברור שהגלות גרמה למיעוט לומדי התורה בגלל הצרות והרדיפות) אלא שהדברים מכוונים לכך שבתחומים רבים בתורה פסקו תלמידי חכמים מלעסוק עקב הגלות.
"וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב, אֵין תּוֹרָה כְּתוֹרַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְאֵין חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל" (בראשית רבה, טז) המקום הטבעי של לימוד התורה הוא בארץ ישראל.
"במחשכים הושיבני כמתי עולם"(איכה ג, ו) - זה תלמודה של בבל. (סנהדרין כד, א). המשנה במסכת ברכות (לב, ב) מספרת על חסידים ראשונים שהיו שוהים שעה לפני התפילה ושעה אחרי התפילה, לשאלה ומה יהיה על תורתם? שהרי אם התפללו שעה ושהו שעה לפני התפילה ושעה אחריה, כל תפילה ארכה שלוש שעות, ואם מדובר על שלוש תפילות ביום, הרי אנו מגיעים לתשע שעות, ומתי נותר זמן ללימוד תורה? עונה הגמרא: כי מתוך שחסידים הם, תורתם משתמרת! התלמוד הירושלמי עונה על אותה שאלה: " על ידי שהיו חסידים הייתה ברכה ניתנת בתורתן ! " (ברכות ה, א).
בבבל השאיפה היא לשמר את התורה שלא תשתכח ואילו בארץ ישראל התורה מתברכת. רוחניותה של ארץ ישראל משפיעה לא רק על החלק המחשבתי של התורה אלא גם על החלק ההלכתי, בשעה שבגלות קיימת הפרדה בין החלק הרוחני של התורה לחלק המעשי:
"וּבָזֶה יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּכוֹלָה רוּחַ הַקּדֶשׁ לְהַשְׁפִּיעַ גַּם עַל תּכֶן הַהֲלָכוֹת, וּבְחוּץ לָאָרֶץ רוּחַ הַקּדֶשׁ מִתְפַּשֶּׁטֶת בְּגָלוּי רַק עַל הָאַגָּדוֹת, וְהַהֲלָכוֹת נִדּוֹנוֹת עַל פִּי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי" (אורות התורה יג, א).
בכלל הציפיה לבנין המקדש המתגלית בימי האבילות על החורבן, נמצאת גם הציפיה להתגלות הכללית של התורה, לחיבור בין העיסוק במחשבה לעיסוק בהלכה. בית המקדש יועד להקרבת קרבנות, "מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות" (רמב"ם בית הבחירה א, א) ובנוסף לכך, מבית המקדש התורה יוצאת לכל העולם: "בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל" (רמב"ם ממרים א , א) בית הדין הגדול ישב בלשכת הגזית הצמודה לעזרה. מלשכת הגזית ניתן היה לראות את הכהנים עובדים על גבי המזבח.
הציפייה לגאולה כוללת פעולות מעשיות לקידום הרעיון של בנין המקדש ובמקביל שומה עלינו להעמיק ולהרחיב את לימוד התורה, ובדרך זו נזכה בעזר ה' שימי האבילות ייהפכו במהרה לששון ולשמחה, "והאמת והשלום אהבו" (זכריה ח, יט).
מתוך מגד אב תשסט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
