ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
המציאות מראה כי אין אף סיבה אחת נכונה, השנאה הזו חסרת כל סיבה. הוא מה שאמר רבי שמעון בר-יוחי: "הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב" (ספרי במדבר סט). סגנון דבריו של רבי שמעון בר-יוחי תמוה לכאורה, כי מה שייך לומר ש'הלכה' היא, היה לו לומר 'ידוע' שעשו שונא ליעקב. מה פשר הביטוי "הלכה"? על זה אמר הגאון רבי מנחם זמבא זצוק"ל הי"ד, שבא רבי שמעון בר-יוחי לומר לך: אל תחפש טעם לדבר, זו הלכה פסוקה ללא טעם. רבי שמעון בר-יוחי תמיד "דורש טעמא דקרא", מחפש טעם לכל מצוה, וכאן הוא בא לומר, שאל נא תחפש טעמים והסברים, שכן אין כאן טעם. זו מציאות עמוקה ללא טעם.
לא לכל הגויים נוח להודות בשנאה בלתי-מוסברת זו. הם מנסים להסתיר אותה, לחפות עליה, להתעלם מקיומה, להכחיש אותה. אבל היא קיימת. יש שמנסים להילחם בה ולעקור אותה, הם לא מוכנים לתת לה להתפרץ, הם מנסים לכבוש אותה. אך לא תמיד הדבר עולה בידם, ומפעם לפעם הטבע מתפרץ בסערה מרושעת של אנטישמיות איומה.
ההתפרצות המרושעת האיומה ביותר של הגויים כלפי ישראל היתה לא מזמן, רק לפני חמישים שנה, בשואה הנוראה. עמים רבים היו שותפים לרִשעות הזו, יש מהם במדה מרובה, יש במידה מועטה, ויש שעמדו מנגד ולא נקפו אצבע כדי להציל. רק אחר-כך, בהתגבר עליהם יסורי-המצפון ובהתעורר בהם מוסר-הכליות על כל מה שנעשה, והתעורר הצורך לבקש דרך לכפר על הרשעות, אפשר היה להביא להחלטת הרוב באומות-המאוחדות, לאשר את המדינה היהודית בחלק מארץ-ישראל. אבל הטבע הפנימי לא השתנה. היחס למדינת-ישראל מצד מדינות העולם מורכב ומסובך. " הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב".
הלכה זו מלמדת אותנו שאין טעם לנסות לשנות את הטבע הזה אלא יש ללמוד לחיות איתו, אין טעם לברוח מהמציאות, כי אי-אפשר לברוח ממנה, - ולא רק מפני שאי-אפשר, אלא מפני שיש למציאות הזאת תפקיד. כי אכן הגורל הזה הוא אינו גורל עיור. יש ייעוד לגורל הזה. אפשר וצריך ליצוק תוכן למציאות העובדתית הזאת ולתת משמעות ליחודיות הזו. צריך לתת משמעות עליונה ומרוממת לעם אשר לבדד ישכון, לעם האחד המיוחד, עם ד', עם התורה, העם האלקי. צריך להפוך את המציאות הקשה למציאות בונה ומקדמת. עד אשר יתברר לכל ערכם של ישראל ואז גם יובן למפרע גורלם המיוחד - "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד' אל בית אלהי יעקב ויֹרנו מדרכיו ונלכה באָרחֹתיו, כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים" (ישעיה ב ; ג).

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














