ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ראשית, התורה פותחת באות בי"ת ולא באל"ף את זאת דרשו רבותינו בכמה פנים, שהלא, שבעים פנים לתורה. האות בי"ת סגורה משלוש צדדיה ופתוחה רק מצד אחד. כאילו, נאסר עלינו לחפש ולדרוש במופלא מאתנו ולשאול מה למעלה ומה למטה. ומה מאחור, אנו פותחים רק קדימה. אנו מאמינים שהקב"ה ברא את העולם יש מאין, ולתכלית מסוימת, הידועה לו, שאתה בארו רבותינו, כדלהלן. שנינו: חמישה קנינים קנה הקב"ה בעולמו - תורה קנין אחד שמים וארץ קנין אחד, אברהם קנין אחד, ישראל קנין אחד. את הקנין הראשון - "תורה", לומדים חז"ל מן הפסוק: "ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז" (משלי ח' ב'). רבותינו במדרש לומדים מהמלה בראשית לא רק יש מאין? - דהיינו מה קדם לבריאה אלא גם לאן? - מהי המטרה והתכלית של כל העולם ושל כל מעשה הבריאה המופלא. רש"י בפרושו על אתר מביא את דברי חז"ל "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני כמו שאמרו חז"ל: "בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו" (משלי ח' ב'), ובשביל צדיקים שנקראו "ראשית תבואתה" (ירמיהו ב'). במדרש מובא גם "בשביל ישראל שנקראו ראשית" - שהלא כך נאמר שם - קודש ישראל לד' ראשית תבואתה (ירמיה שם).
בחומש "אריאל" עם רש"י השלם, שהוצאנו לאור על ידי מוסדות "אריאל", הבאנו המקור מספר "אותיות דרבי עקיבא, אות ב'" ושם הלשון "בשביל שלשה שנקראו ראשית ואלו הן: תורה ישראל ויראה. במקורות שם, שנערכו ע"י הרה"ג בצלאל מעיני זצ"ל רבה של מגדיאל-הוד השרון, שהלך החודש לעולמו בדמי ימיו, הובאו שפע מקורות חז"ל ונוסחאותיהם, וצוין כי בילקוט שמעוני בשם המדרש "ילמדנו" נאמר: בזכות ישראל ובמדרש-רבה נאמר: "בזכות התורה" והעיר העורך "והשווה בראשית רבה: "היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העלם" ואין ראשית אלא תורה. הדברים עמוקים ביחוד לגבי ההשוואה בין חוקי הטבע לחוקי התורה, שחייבים להתנהג לפיהם והפרת עלולה להביא להרס (ראה פצצת האטום והמימן וד"ל).
נראה לנו כי שוני הנוסח המובא ברש"י "בשביל צדיקים" מהנוסח של אותיות דרבי עקיבא - "בשביל ישראל" - בא ללמדנו - דבר יסודי פנימי ועמוק. כזכור, פותחת המשנה את פרק חלק במסכת סנהדרין, בדברים שאנו אומרים אותם לפני כל אחד מששת "פרקי אבות", במלים "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יורשי ארץ נצר מטעי ומעשי ידי להתפאר". שמעתי מפי אבי מורי הרב הנזיר הקדוש זצ"ל הסבר נפלא. הוא פתח בשאלה: באמת? כולם צדיקים? צא לרחובה של עיר ביום השבת ולמד. תאזין לחדשות ותקרא עיתונים ותזדעזע -איך אפשר לומר שכולם צדיקים, והלא "ציבור" ראשי תיבות-צדיקים בינונים ורשעים"? ואז השיב אבא מארי זצ"ל ופניו מאירות "ועמך כולם - צדיקים" - כלל ישראל- תמיד צדיקים. פרטיהם - כל אחד כפי שהוא באותה שעה, אבל מה שמאחד את כולם, הוא חלקם בתורה וחלקם בארץ-ישראל. לכל יהודי יהיה במצב שיהיה - יש חלק בתורה וחלק בארץ-ישראל (לפחות ד' אמות לכל אחד). על זה נאמר "ועמך כולם צדיקים - לעולם ירשו ארץ". התורה וארץ ישראל הם החיבור אל הכלל - אל עם ישראל ואל ארץ-ישראל - על ידי התורה - הוא סוד הנצח של ישראל, על ידי חיבור זה - כולם צדיקים, וזוכים בדין.
ברכתי ל"עונג שבת ולעורכו ומוציאו לאור עו"ד שמואל הכהן החוגגים את גיליון האלף ב"ה בהם מקרא שכתוב על יעקב אבינו ע"ה: "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך" (בראשית כ"ח ט"ו).
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
רב העיר חיפה. בנו של הרב הנזיר.

שיחות ליום העצמאות זיכרון מהרובע בה' באייר תש"ח
יום העצמאות תשס"ו (יום העצמאות ה – 58) ביהכנ"ס הגדול בחיפה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















