ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ראשית, התורה פותחת באות בי"ת ולא באל"ף את זאת דרשו רבותינו בכמה פנים, שהלא, שבעים פנים לתורה. האות בי"ת סגורה משלוש צדדיה ופתוחה רק מצד אחד. כאילו, נאסר עלינו לחפש ולדרוש במופלא מאתנו ולשאול מה למעלה ומה למטה. ומה מאחור, אנו פותחים רק קדימה. אנו מאמינים שהקב"ה ברא את העולם יש מאין, ולתכלית מסוימת, הידועה לו, שאתה בארו רבותינו, כדלהלן. שנינו: חמישה קנינים קנה הקב"ה בעולמו - תורה קנין אחד שמים וארץ קנין אחד, אברהם קנין אחד, ישראל קנין אחד. את הקנין הראשון - "תורה", לומדים חז"ל מן הפסוק: "ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז" (משלי ח' ב'). רבותינו במדרש לומדים מהמלה בראשית לא רק יש מאין? - דהיינו מה קדם לבריאה אלא גם לאן? - מהי המטרה והתכלית של כל העולם ושל כל מעשה הבריאה המופלא. רש"י בפרושו על אתר מביא את דברי חז"ל "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני כמו שאמרו חז"ל: "בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו" (משלי ח' ב'), ובשביל צדיקים שנקראו "ראשית תבואתה" (ירמיהו ב'). במדרש מובא גם "בשביל ישראל שנקראו ראשית" - שהלא כך נאמר שם - קודש ישראל לד' ראשית תבואתה (ירמיה שם).
בחומש "אריאל" עם רש"י השלם, שהוצאנו לאור על ידי מוסדות "אריאל", הבאנו המקור מספר "אותיות דרבי עקיבא, אות ב'" ושם הלשון "בשביל שלשה שנקראו ראשית ואלו הן: תורה ישראל ויראה. במקורות שם, שנערכו ע"י הרה"ג בצלאל מעיני זצ"ל רבה של מגדיאל-הוד השרון, שהלך החודש לעולמו בדמי ימיו, הובאו שפע מקורות חז"ל ונוסחאותיהם, וצוין כי בילקוט שמעוני בשם המדרש "ילמדנו" נאמר: בזכות ישראל ובמדרש-רבה נאמר: "בזכות התורה" והעיר העורך "והשווה בראשית רבה: "היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העלם" ואין ראשית אלא תורה. הדברים עמוקים ביחוד לגבי ההשוואה בין חוקי הטבע לחוקי התורה, שחייבים להתנהג לפיהם והפרת עלולה להביא להרס (ראה פצצת האטום והמימן וד"ל).
נראה לנו כי שוני הנוסח המובא ברש"י "בשביל צדיקים" מהנוסח של אותיות דרבי עקיבא - "בשביל ישראל" - בא ללמדנו - דבר יסודי פנימי ועמוק. כזכור, פותחת המשנה את פרק חלק במסכת סנהדרין, בדברים שאנו אומרים אותם לפני כל אחד מששת "פרקי אבות", במלים "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יורשי ארץ נצר מטעי ומעשי ידי להתפאר". שמעתי מפי אבי מורי הרב הנזיר הקדוש זצ"ל הסבר נפלא. הוא פתח בשאלה: באמת? כולם צדיקים? צא לרחובה של עיר ביום השבת ולמד. תאזין לחדשות ותקרא עיתונים ותזדעזע -איך אפשר לומר שכולם צדיקים, והלא "ציבור" ראשי תיבות-צדיקים בינונים ורשעים"? ואז השיב אבא מארי זצ"ל ופניו מאירות "ועמך כולם - צדיקים" - כלל ישראל- תמיד צדיקים. פרטיהם - כל אחד כפי שהוא באותה שעה, אבל מה שמאחד את כולם, הוא חלקם בתורה וחלקם בארץ-ישראל. לכל יהודי יהיה במצב שיהיה - יש חלק בתורה וחלק בארץ-ישראל (לפחות ד' אמות לכל אחד). על זה נאמר "ועמך כולם צדיקים - לעולם ירשו ארץ". התורה וארץ ישראל הם החיבור אל הכלל - אל עם ישראל ואל ארץ-ישראל - על ידי התורה - הוא סוד הנצח של ישראל, על ידי חיבור זה - כולם צדיקים, וזוכים בדין.
ברכתי ל"עונג שבת ולעורכו ומוציאו לאור עו"ד שמואל הכהן החוגגים את גיליון האלף ב"ה בהם מקרא שכתוב על יעקב אבינו ע"ה: "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך" (בראשית כ"ח ט"ו).
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
רב העיר חיפה. בנו של הרב הנזיר.
שיחות ליום העצמאות זיכרון מהרובע בה' באייר תש"ח
יום העצמאות תשס"ו (יום העצמאות ה – 58) ביהכנ"ס הגדול בחיפה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
