ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
תשובה: תחילה עלינו ללמוד מהו יחסה של התורה ללימודי חול, ורק אח"כ נוכל להתייחס לשאלה הפרטית.
היחס ללימודי חול
יחס התורה ללימודי חול הוא חיובי. וכך מובא בתלמוד (שבת עה, א): "אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב - עליו הכתוב אומר (ישעיהו ה') ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו". ומדברי הרמב"ם בתשובותיו סימן ק"ן מבואר שאין הכוונה רק לחכמת האסטרונומיה, אלא הכוונה לכל חכמות הטבע. שמתוך ההסתכלות במעשיו אפשר להכיר את מי שאמר והיה העולם. וכך כתב רבנו בחיי בפירושו למסכת אבות (סוף פרק ג'): "ודבר ידוע כי שבע חכמות כולן הן סולם לעלות לחכמת האלוקות". וכך כתב המהר"ל מפראג (נתיב התורה י"ד).
ואף תקנו חכמים שהרואה חכם מחכמי אומות העולם יברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם" (ברכות נח, א; שו"ע או"ח רכד, ו-ז). הרי שחכמות החול נקראות חכמתו יתברך. שכל העולם נברא בחכמה, ומי שלומד את המדעים השונים, לומד בעצם את החכמה האלוקית שגנוזה בעולם.
לפי זה אפשר להבין את עמדתו של הגאון ר' אליהו מווילנא, שעודד את תלמידיו ללמוד חכמות חיצוניות, וצווה לתלמידו ר' ברוך משקלוב לתרגם את אוקלידס מיוונית לעברית, כדי שיוכלו התלמידים ללמוד גיאומטריה. ואמר לו, שכפי שיחסר לאדם ידיעות משארי חכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, כי התורה והחכמה נצמדים יחד. וכן הרב ישראל משקלוב, בהקדמתו לספרו 'פאת-השולחן', כתב בשם הגר"א שכל החכמות נצרכות לתורתנו, והעיד שהגר"א ידע היטב אלגברה, משולשים והנדסה, וחכמת המוזיקה וכל שאר החכמות, רק חכמת עשיית התרופות לא למד, כי אביו הצדיק גזר עליו שלא ילמד כדי שלא יתבטל מתורה כשיצטרך ללכת להציל נפשות אם ילמדנה.
הוקעת המתנכר לחכמות
וביתר חריפות מובא במסכת שבת (עה, א) "אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: ... היודע לחשב תקופות ומזלות ואינו חושב - אסור לספר הימנו..." ורבנו בחיי בחובות הלבבות (ב, ב) כתב שמי שאינו מתבונן בטבע ולומד ממנו על חכמתו יתברך הרי הוא גרוע מבהמה, שכן לבהמה אין חסרון במה שאינה חושבת, שכך הוא טבעה.
קידוש ה' לעיני העמים
עוד מובא שם במסכת שבת (עה, א): "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות - שנאמר (דברים ד') 'ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים'. איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים - הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות". והעניין שאין לגויים שייכות לתורה, שהיא מיוחדת לישראל, אבל החכמות החיצוניות שעוסקים בהן ישראל מתגלים לעיני כל העמים. וכשרואים הגויים עד כמה ישראל מצטיינים בהם, נעשה קידוש ה' בעולם, שכן הכל מבינים, שבזכות הבחירה האלוקית והתורה זוכים ישראל להצטיין בחכמות השונות.
ואל יהא קל בעינינו הייעוד הגדול הזה של קידוש ה' לעיני העמים, שעל זה התנבאו הנביאים. ואף שיש הבדל בין ישראל לגויים ביכולת להתקשר לה' בנבואה ותורה, מכל מקום גם לגויים תפקיד נכבד, ואמונתם ומעשיהם יקרים בעיני ה'. ואמנם לעיתים די היה לנו שלא ישנאו אותנו כל כך, אבל כפי שאמרו חכמים, כשאנו מצליחים לקדש את ה' כראוי אנו עולים ככוכבי מרום, וכל הגויים מכירים בערכנו. וכשאיננו נוהגים כראוי, הננו יורדים להיות כעפר הארץ, והכל דשים בנו. נמצא שאין אפשרות שלא יתייחסו אלינו. או שישנאו אותנו או שיאהבו.
קירוב הגאולה לפי הגר"א
נמצא שכאשר ישנם בישראל מדענים דגולים, מתקדש שם ה' לעיני העמים. וככל שאותם מדענים יותר יראי שמיים, ושואבים השראה מהאמונה והתורה, כך מתקדש יותר שם שמיים. ומדברי הגר"א משמע, שעל ידי כך אף מקרבים את הגאולה. וכך מובא בספר קול התור (ה, ב): "נודע למשגב, שרבנו (הגר"א)... עסק הרבה גם בחקירת סגולות הטבע מחקרי ארץ לשם השגת חכמת התורה ולשם קידוש ה' בעיני העמים ולשם קירוב הגאולה. עוד מצעירותו הראה נפלאות בכל שבע החכמות והרבה לבקש, גם ציוה לתלמידיו, ללמוד כמה שאפשר בשבע החכמות של מחקרי ארץ, גם בכדי להרים את חכמת ישראל עפ"י חכמת התורה בעיני העמים... ומפה לאוזן אמר לנו הרבה פעמים: מה עושים תופשי התורה שלנו בעד קידוש השם כמו שעשו הקדמונים מגדולי ישראל, שרבים מהם קידשו שם שמים ע"י ידיעתם המרובה בחקירת מצפוני הטבע מנפלאות הבורא יתברך שמו, אשר גם רבים מחסידי האומות העלו על נס את חכמת ישראל חכמי התורה, אנשי הסנהדרין, תנאים ואמוראים וכו', ובדורות המאוחרים רבנו הרמב"ם, ובעל התוספות יו"ט ועוד, אשר הרבו לקדש שם שמים בעיני הגויים על ידי חכמתם במחקרי ארץ".
הוויכוח על לימודי חול
אלא שברור לכל, כי אם בעקבות לימודי החול עלולים התלמידים להיגרר אחר תרבות הגויים ולבוא חס וחלילה לעזיבת התורה והיהדות, אזי מוטב לוותר על כל החכמות החיצוניות, והעיקר שנשאר דבקים בה' ובתורתו.
ולכן בכל זמן ומקום שהיה חשש להתבוללות על ידי התקרבות אל הגויים בעקבות לימודי שפות זרות ומדעים, קמה התנגדות מצד גדולי ישראל ללימודי החול. בתקופת הראשונים זה היה מפני שלימודי החול היו נלמדים יחד עם הפילוסופיה של אריסטו, שהיו בה דברי כפירה. ואמנם בתחילה כשלא הייתה סכנת התבוללות, לא יצאו כנגד לימודיהם, אבל כשהחלה תופעה של עזיבת הדת והתבוללות עמדו הרשב"א וחבריו וגזרו שלא ילמדום לפני גיל עשרים וחמש.
וכן בתקופת ההשכלה החדשה, כשבעקבות ההשתלבות באוניברסיטאות רבתה ההתבוללות, רבים מגדולי ישראל שללו את לימודי החול, מפני שהסקרנות ללומדם הייתה עלולה למשוך את הצעירים להתבוללות. אבל לא מפני שיש בלימודי החול פגם, אלא משום שהם נלמדו במקומות שסכנתם מרובה.
וכאשר אין בלימודיהם סכנה חוזר הדין לקדמותו, וכל מי שכשרונו מתאים לכך צריך ללמוד לימודי החול.
האם אפשר לדעת את המדע מתוך לימוד התורה?
יש דרשנים שטוענים, שהואיל והכל רמוז בתורה, אפשר על ידי לימוד התורה לדעת את כל המדעים, ואין כלל צורך בלימודי חול. אולם אין זו דעת חכמים. כי מי גדול מהרמב"ם, שבשכלו הכביר הקיף באופן מופלא את כל התורה, ונצרך ללמוד את ספרי המדע, שאת רובם כתבו גויים. ובדורות האחרונים נודעה גאונותו המופלגת של הגר"א, ובמיוחד יכולתו למצוא רמזים לכל דבר בתורה, ואע"פ כן טרח ולמד את ספרי המדעים. ואם את הכל היה אפשר ללמוד מתוך התורה, מדוע צווה לתלמידו, ר' ברוך משקלוב, לתרגם את אוקלידס מיוונית לעברית.
אלא שהאמת היא שאע"פ שהכל רמוז בתורה, אין בידינו יכולת להסיק מתוך התורה את המדעים השונים. ואין זה מוריד חס וחלילה מערכה של התורה, שהיא מביאתנו לחיי העולם, אבל את החכמות החיצוניות אנחנו לומדים על ידי השכל שה' חנן אותנו. ואחר שנתגלו לנו צפונות הטבע יש בכוחם של גדולי ישראל למצוא לכך רמזים בתורה.
סיכום
אין לימודי החול פוגמים בקדושה, אלא להפך: כיוון שמתוך לימודם אפשר להבין יותר טוב את התורה ולהתגדל באמונה אמיתית, נמצא שאם לומדים אותם לשם שמיים אפשר מתוך כך להוסיף קדושה. אלא שעדיין יש מקום לברר האם טוב ללמוד לימודי חול בגיל הנעורים, ועל כך בעז"ה בפעם הבאה (ראה שיעור "בזכות הישיבה התיכונית", של הרב אליעזר מלמד, כהמשך של שיעור זה. קישור לשיעור נמצא בתחילת עמוד זה בטבלה בצד שמאל).
השיעור מתוך העיתון "בשבע", גליון 24 לפרשת "וארא", תשס"ג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
