על קיומם של בתי הספר הכלל ציבוריים | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
מוסדות חינוך

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

2 דק' קריאה

שאלה: לפני כמה שבועות כבוד הרב כתב כי המסגרת החינוכית האידיאלית היתה אמורה לכלול את כל הציבור הדתי. אולם בפועל, ישנם מוסדות פרטיים אליטיסטיים שמקבלים את התלמידים הטובים מהמשפחות הטובות, וכך בתי הספר הממלכתיים-דתיים הרגילים מתמוטטים. אני אישית מחנך בבית ספר ממ"ד שנמצא כיום בסכנת סגירה עקב פתיחת מוסדות פרטיים בסביבה.

בית הספר עבר בשנים האחרונות שינויים רבים, המנהל הוחלף, משרד החינוך הקציב לבית הספר שעות נוספות כדי לתגבר את לימודי הקודש. ואע"פ כן בית הספר שלנו עומד להיסגר. משמעות הדבר, שהתלמידים שאין בכוחם או ברצונם של הוריהם לשלם שכר לימוד גבוה למוסד פרטי עלולים לשלוח את ילדיהם לחינוך חילוני. גם לא ברור מה יהיה על הילדים שסובלים מליקויי למידה, שהמוסדות הפרטיים נמנעים מלקבלם.

סליחה על השאלה, אבל האם הדיבורים על כלל ישראל הינם דיבורים גבוהים שעתידים להתגשם רק כשהמשיח יבוא, או שגם היום ניתן לחזק את בתי הספר הממ"דים, שנושאים באחריות לחינוך כלל ילדי ישראל.

רביבים (743)

הרב אליעזר מלמד

243 - בעקבות 'החינוך היהודי חינוך ייחודי'

244 - על קיומם של בתי הספר הכלל ציבוריים

245 - אדמו"ר בעל כורחו

טען עוד

תשובה: כפי שכבר כתבתי, הנהלות בתי הספר חייבות להתייחס במלא הכבוד לרצונם של ההורים, מפני שהאחריות הראשונית לחינוך מוטלת על ההורים. כמדומה שמנהלים רבים נטו לזלזל בהורים שרצו לתגבר את לימודי הקודש. משכורתם שולמה ממשרד החינוך, בלי קשר להצלחתם, ולהורים שרצו תגבור תורני לא הייתה ברירה אלא להקים מוסד פרטי. וכך בתי ספר רבים הלכו והתדלדלו.

ישנם בתי ספר שכבר אין דרך להציל אותם, אבל לגבי אותם בתי ספר שעדיין יש סיכוי להציל אכתוב שתי עצות מעשיות.

עצות לבתי ספר
העצה הראשונה, להשקיע בתלמידים המצטיינים כמו שמשקיעים בתלמידים החלשים. גם מבחינה מוסרית הדבר נכון. ישנה תפישה קלוקלת כאילו המצטיינים אשמים בכך שיש תלמידים חלשים, ולכן זכותם של החלשים קודמת לזכותם של החזקים. ולא היא, התלמידים הטובים צריכים לקבל עידוד וטיפוח לפחות כמו החלשים. אלא שהחינוך צריך להצמיח אותם גם מבחינה מוסרית, ואחר שיגדלו יוכלו לסייע לחלשים. אם יטפחו את החלשים בלבד, לא יהיה מי שיעזור להם בעתיד (בדומה למה שקרה בחברה הקומוניסטית).

גם מבחינה מעשית, בית ספר שנלחם על קיומו חייב להשקיע משאבים בתלמידים הטובים. רק באופן זה יוכל לשמור אצלו חלק מהתלמידים הטובים. כאשר ייוודע שבית הספר משקיע בטיפוח המוכשרים, תלמידים איכותיים נוספים יצטרפו לבית הספר, ובעקבותיהם יתרבו התלמידים, ועל ידי כך יובטח קיומו של בית הספר.

העצה השנייה שבלעדיה העצה הראשונה לא תצליח: על המנהל לפעול בכל כוחו להוצאת מורים שאינם מתאימים. אמנם זה לא קל, המערכת הציבורית והסתדרות המורים מקשים על כך. אבל אין ברירה: אם הם יישארו, התלמידים ימשיכו לסבול, מי שיוכל יעביר את ילדו לבית ספר פרטי, בית הספר הציבורי ייסגר, ותלמידים ממשפחות חלשות יישארו ללא בית ספר דתי.

בית ספר ממ"ד יוכל להתמודד בתחרות עם מוסד פרטי רק אם ידאג שהצוות החינוכי שלו יהיה מעולה. לפיכך, מנהל אחראי צריך לשים נפשו בכפו ולפעול בתקיפות להוצאת מורים שאינם מתאימים. למנהלים טובים לא צריכים להסביר כיצד לעשות זאת, ומנהלים שאינם יודעים לעשות זאת, מוטב שלא ישמשו כמנהלים. אגב, גם לאותם מורים עדיף לעזוב את ההוראה, ראשית כדי שלא ייתפשו בעוון החמור של מורה העושה מלאכתו רמייה, וגם מן הסתם בעבודה אחרת יצליחו יותר.

מוסדות חינוך

רביבים