ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
י"ח בסיון ה'תשנ"ג
קבלנו מכתב וזו לשונו:
"כשאנו רואים את הנאמנות הגדולה לארץ-ישראל שמפגינים אנשי הציונות הדתית, אנו מבקשים לדעת את הגורם לזה. האם מפני שזו מצוה ממצוות הדת, או שזו לאומנות, דוגמת שטף הלאומנות השוטף את העולם, שדת רק מהווה מסווה לה. שמעתי את דבריכם בפינה "יש שואלים" בתשובה למאזין, אודות הצום שארגנתם. ותמהתי, אם ציונותכם היא מצוה ממצוות הדת, כהנחה הראשונה, מדוע אם כן לא ארגנתם יום צום על כריתת איברי הרוח מעמינו, חלקם, איברים ששקולים גם הם, כנגד כל התורה כולה. האם כל הדת מתמצת ביישוב ארץ-ישראל?!"
תשובה:
אם הממשלה תרצה חלילה לגזור על הציבור לבטל מצוה ממצוות התורה, לבטל חס ושלום את השבת, או את המילה, או מצוה אחרת, בודאי שכולנו חייבים להלחם נגד הגזירה, לצום, ולהתפלל לביטולה. וזה אמנם מה שנעשה בענין ארץ-ישראל. הממשלה רוצה לבטל את מצות יישוב-ארץ-ישראל מעם ישראל בחלקים יקרים מארץ-ישראל. יש בזה ביטול כללי של מצוה ושל קדושת ארץ-ישראל. אין לזה דוגמא בשאר עניני תורה. אמנם לא כולם שומרי תורה ומצוות, אבל הממשלה אינה כופה לבטל מצוות. כאן, הממשלה מדברת על ויתורים על חלקי ארץ-ישראל, שיש בזה גזירה של לעבור על הדת, ויש בזה גם סיכון חמור של נפשות. לסיכום, המאבק על ארץ-ישראל הוא מאבק תורני, ופלא הוא שיש אנשים דתיים בני תורה שאינם מצטרפים למאבק זה.
עוד הוסיף הכותב ושאל:
"האם נאמנותכם לארץ-ישראל השלמה נובעת מכח הדת? כיצד הסתייעת בדברי הרמב"ן אודות מצות יישוב הארץ, כאשר רק חצי אמת מוצגת בדבריך, החצי השני הוא שהרמב"ן לא דיבר על יישות מדינית; לדעתו, גם התיישבות טרם קום המדינה הינה מצוה, וגם התיישבות תחת שלטון ערבי!?"
כדי לברר את כוונת הרמב"ן (הוספות לספר המצוות לרמב"ם, מצות-עשה ד), נתבונן בלשונו: "שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. והוא אָמרו להם: 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אֹתה. והתנחלתם את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם' (במדבר לג ; נג-נד)". וממשיך הרמב"ן ואומר: "וזו היא שחכמים קורין אותה מלחמת מצוה". משמעותם של דברי הרמב"ן הללו, היא שישנה מצוה לכבוש את הארץ, ושהארץ תהיה בידינו, ולא ביד אומה אחרת. ובלשונו - "אבל הארץ לא נניח אותה בידם". "בידם" - הכוונה ביד שבעת העממין, "ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות". בודאי הרמב"ן מדבר על שלטון של עם. הוא הרי חוזר כמה פעמים ואומר: "ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות". כלומר, המצוה היא לכבוש, ולשלוט על הארץ. ומוסיף הרמב"ן ואומר: "המצוה שחכמים מפליגים בה, והוא דירת ארץ-ישראל, - עד שאמרו (כתובות ק:): 'כל היוצא ממנה ודר בחוצה-לארץ יהא בעיניך כעובד עבודה-זרה וכו'' - הכל הוא ממצות-עשה, הוא שנצטוינו לרשת הארץ לשבת בה". מדברי הרמב"ן האלו ברור, שהמצוה היא לכבוש ולשבת בארץ; המצוה היא לשלוט בארץ, ולא לתת לאחרים לשלוט בה. אמנם, גם הישיבה בארץ היא מצוה, אפילו בלא שלטון. אבל שלמות המצוה ועיקרה - דוקא בשלטון מלא על ארץ-ישראל!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.













