ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
לעניות דעתי, גם אילו היה השלטון היום בידי אנשי תורה, גם אז היה משטר דמוקרטי שונה במהותו ממלכות, ואין להקיש מזה על זה. על-כן יש להבדיל בין היחס למדינה ובין היחס לממשלה. המדינה היהודית קודש, המדינה - קידוש ד'. איני מדבר על ההתנהגות של הפרטים, אלא על מציאותה של מדינה יהודית עצמאית בארץ-ישראל. כאשר הוסר עול הגויים מעל צווארנו והגלויות באות ומתקבצות לארץ-ישראל והארץ מתיישבת ומעמדו של עם ישראל בעולם מתחזק, כל זה הוא קידוש ד'. אבל לא כן הממשלה.
מורנו ורבנו הרב צבי יהודה, זכר צדיק לברכה, שאהב את המדינה ולחם על כבודה, אמר על הממשלה בלשון זו (ארץ-הצבי כרוז י): "הממשלה הזאת היא בשביל העם, ולא העם בשביל הממשלה. וכאשר הממשלה בוגדת בעם ובארץ מולדתו וחייו, אז על אחת כמה וכמה שהעם החי והמרגיש אין לו שום שייכות לממשלה הזאת". ובמקום אחר אמר (שם יא): "אנחנו מצווים להתנחל... ובשום אופן לא תצליח הממשלה האומללה הזאת, ...לנשל אותנו מאחיזתנו בארץ חיינו ומולדתנו. אנחנו מצווים על-פי התורה ולא על-פי הממשלה. התורה קודמת לממשלה, התורה היא נצחית, והממשלה הבוגדת הזאת היא עוברת ובטלה...".
בשלטון דמוקרטי ההנהגה מסורה בידי העם, הממשלה מתחלפת. מהות השלטון הדמוקרטי היא: ביקורת חופשית נוקבת, חופש דיבור וחופש ביטוי, וזו עדות לבריאות המשטר ולא לחולשתו. המיעוט רשאי וחייב ללחום על עמדותיו בכל הדרכים שהחופש הדמוקרטי מקנה, וכל מה שמותר מבחינה דמוקרטית, מותר מבחינה תורנית, כי אין בזה פגיעה במשטר ובמדינה, אלא להיפך, בזה מתבטא דוקא חוזקו של המשטר. ועל-כן, דוקא אלה שיקרה להם המדינה ויקר להם השלטון היהודי בארץ-ישראל, חייבים להיות הלוחמים העיקריים להצלת המדינה מפני הממשלה המקולקלת, המסכנת את קיומה של המדינה. דוקא ההכרה שעם ישראל אחד ומאוחד, - ושלמרות כל הפערים הגדולים והתהומיים שבתוכו, הוא עם שאינו יכול להיקרע ולהיחלק, - דוקא ההכרה האחדותית הזאת, מחייבת ללחום בצורה החלטית ביותר, ולבלום את המפולת שהממשלה מביאה עלינו, גם בביטויים נוקבים ומכאיבים. וכמובן יש ללחום בחכמה ושכל טוב, ובדרך המועילה ולא מזיקה.
לאור גישה זו, החלטת גדולי הרבנים שליט"א, ובראשם הרב אברהם שפירא, הרב שאול ישראלי והרב משה צבי נריה, לקרוא לסירוב פקודה, אם חס-ושלום תינתן פקודה לפינוי איזה יישוב בארץ-ישראל, - החלטה זו לגיטימית ומעוגנת בזכות הבסיסית שלא לציית לפקודה בלתי-חוקית-בעליל, ואפילו תהיה זו פקודה של הממשלה כולה. פקודה לנשל יישוב יהודי בארץ-ישראל היא בלתי-חוקית, בלתי-אנושית ונגד התורה, והיא אינה תופסת. העם לא יקבל זאת, וממשלה דמוקרטית אינה יכולה לכפות את הדבר על העם בניגוד למצפונו ולעקרונותיו הבסיסיים. במימשל דמוקרטי בריא יש אפוא חופש ביקורת; הוא טוב ורצוי והכרחי במצב של היום, ואינו מנוגד להלכות מלכות בישראל.
אנחנו קודש למענך
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד אמונה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך עושים קידוש?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
מה עניינו של ט"ו בשבט?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
