ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בני ישראל חיים בארץ גושן הפורייה, רבים מאוד ומצליחים מאוד. יוסף זוכה לראות את ניניו על ברכיו ומבטיח לאחיו ולצאצאיהם שיום אחד הם יעזבו את מצרים ומבקש מהם להישבע שיעלו את עצמותיו איתם ויקברו אותם בארץ ישראל. בסיפור הפרשה הזה אין שום רמז לאסון שעתיד ליפול על משפחת יעקב לדורותיה. עבודת פרך, ייאוש ושעבוד אינסופי, לכאורה, לפרעה "אשר לא ידע את יוסף" ממתינים להם מעבר לפינה בסיפור האנושי הזה.
על אף שהמדרש מנסה לשים דברי נבואה גם במחשבות וגם באמירות של יעקב ויוסף, פשטות פסוקי הפרשה לא מתייחסים לנפילה המתקרבת שממתינה למשפחת יעקב. התורה לא מרשה לנו להציץ מעבר לפינה ולראות מה צופן העתיד לעם היהודי. נצטרך להמתין לפרשת השבוע הבא כדי לשמוע על הקשיים שמחכים להם.
בהיסטוריה היהודית התרחיש הזה חזר על עצמו לעתים קרובות. האם יהדות ספרד בתור הזהב שלה אפילו שיערה שממתינים לצאצאיה בשנת ה'רנ"ב (1492) גירוש והמרה דת כפויה? האם יהדות פולין, שהוזמנה לשם לפני 800 שנה וקיבלה אוטונומיה ושלטון עצמי ממלכי פולין באותה עת אפילו דמיינה אז את הפוגרום הרצחני של פרעות ת"ח-ת"ט 400 שנה אחר כך, או את האנטישמיות באותה הארץ בשנים שהובילו למלחמת העולם השנייה? כלום יהודי גרמניה, שראו את עצמם כגרמנים הטובים ביותר, חשבו שהיטלר יקום וימחק בעשור אחד את כל מה שהם חשבו שהשיגו במאות שנים? התשובה לכל השאלות האלה היא "לא!" מהדהד. איש לא יכול היה לראות מה מחכה לו מעבר לפינה ההיסטורית.
בשנת ה'תרצ"ח (1938), כשפורסם "הספר הלבן" הבריטי בעניין המנדט בפלשתינה דאז, מי שיער בנפשו שרק עשר שנים אחר-כך תקום מדינה יהודית עצמאית ותתקיים בהצלחה? ומה נאמר על עתידם של יהודי אמריקה החיים בנוחות, בנועם ובשאננות ב"ארץ הזהב" היום?
אינני מוכן להסתכן בתחזיות. למעשה, האופי הבלתי צפוי של האירועים בחיי האנושות כבר אמור לגרום לכולנו לנקוט משנה זהירות בהכרזות נחרצות בדבר מה שצופן העתיד. לפי שעה אין לנו פריסקופ קסמים שמאפשר לנו להציץ מעבר לפינה ולזהות אירועים עתידיים בחיינו או בחיי האומה. השפל הכלכלי הנוכחי שם ללעג את כל תכנוני ההשקעות לטווח הרחוק של המומחים, לכאורה. החיים תמיד לועגים לתוכניות ולוודאויות שלנו.
היהדות מלאה אופטימיות ותקווה. בסופו של דבר הכול עוד יסתדר, גם אם לא מסופר לנו איך בדיוק זה יקרה. העם היהודי יצא ממצרים, התאושש מהגירוש ספרד. פולין וגרמניה הפכו לבעלות בריתנו, על פניו, והמדינה היהודית בארץ ישראל מתקיימת בהצלחה לא מועטה. המפלצת הסובייטית קרסה מכובד משקלה ומאכזריותה, ומיליוני יהודים סובייטים חופשיים להיות שוב יהודים. איש לא צפה את כל האירועים האלה בברור, ולמעשה, מעטים העזו לקוות שהם יהפכו אי-פעם למציאות.
אנחנו לא יודעים וגם לא יכולים לדעת מה ממתין לנו מעבר לפינה. ייתכן שזה טוב או אפילו טוב יותר ממה שאנחנו מעזים לקוות ולייחל. יש גם סיכוי שדברים אחרים, פחות נעימים, יתרחשו. לפיכך כל מה שנותר לנו הוא להתמודד עם ההווה כמיטב יכולתנו ותבונתנו. העתיד טרם הגיע, ולכן אנחנו צריכים להתמודד עם מה שניצב לפנינו כעת, ובמקביל להוסיף להפיק לקחים ממה שקרה לנו בעבר.
יעקב אמר לנכדיו "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותיי". הברכה הזאת תקפה לגבי כולנו גם היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
