ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הרב שזורי היה המזכיר הראשון של הרבנות הראשית לישראל, ובמסגרת זו היה יד ימינו של מרן הראי"ה בפרשיות ציבוריות שונות, ובמפעלי הרבנות הראשית.
על דמותו המרשימה, בגאונות ובצדקות, נכתב לא מעט בספרים שונים. הוא היה מקורב לגדולי ישראל רבים. היה איש אמונם של אדמור"י לעלוב, ואף מקורב לחסידות חב"ד ובמיוחד לאדמו"ר הריי"צ.
אך כמובן, את רוב עיסוקו השקיע ברבנות הראשית, ודעתו בנוגע ל'מחלוקת' על הרב קוק, ברורה ופשוטה לכל בר דעת. ואכן, בכתבה שנערכה עליו בעתון 'כפר חב"ד', צויין כראוי כמה פעמים בתוך הכתבה, כי הרב שזורי היה מקורב למרן הרב קוק: "אולם את עיקר פרסומו קנה בעולם הרבנות, בכהונתו כמזכירה הראשון של הרבנות הראשית בארץ ישראל ויד ימינו של הרב הראשי, הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל". בגוף כתבה זו תוארו קשריו של הרב שזורי עם חסידות חב"ד, וביחוד עם הריי"צ. התגלית של הכתבה הייתה מכתב שכתב הרב שזורי, ובו מדובר על רצונו של הרבי הריי"צ לעלות ארצה, וחלקו של הרב שזורי בכך [אגב, לא מספיק נזכר בכתבה זו שכל הפעילות הזו של העלאת גדולי ישראל ארצה, נעשתה מכוחם של מרן הרב ובנו הרצי"ה. חוברת שלמה הוקדשה לכך, והיא נקראת 'ופדויי ה' ישובון, מאת הרב יוסף ברמסון].
אמנם, בעתון 'המודיע', עסקה הכתבה בקווים כלליים על חייו של הרב שזורי, ובקשריו עם אדמורי"ם שונים. אם חשבנו שמדובר בימות המשיח, ומפני שכך החליטו בעתון ידוע זה להקדיש כתבה לאיש אמונו של מרן הרב קוק, כנראה השמחה מוקדמת. עורכי העתון בחכמתם ובתחבולותיהם, חשבו על רעיון מבריק: להפך את דמותו של הרב שזורי, ולשייכו לחוגי הרב זוננפלד.
ואכן, כאשר נעיין בכתבה זו נזכה לראות בה: סיפור על השתתפות הרי"ח זוננפלד באירוסיו של הרב שזורי, גימטריאה נאה שאמר הריח"ז, וכן בקשתו-דרישתו של הריח"ז להקדים את מועד החתונה. וכן עוד אפיזודות שוליות. מסתבר, שאם היה חשוב לעורכי העתון, היו יכולים בקלות למצוא סיפורים גם על קשריו עם הרב קוק [ראה להלן סיפורים כאלה לרוב], אך כנראה שבעיניהם אין הדבר מוסיף כבוד לרב שזורי.
יאמר כאן ברורות: לרב שזורי היה ברור כי הרב קוק הוא הוא גאון הדור ומנהיגו, ולא אחר. הוא התבטא בפירוש באוזני קרוביו, כי דמות כמו של הרב קוק - אין בשום תחום! וזאת לאחר שהכיר מקרוב את גדולי הרבנים והאדמורי"ם. אך לעורכי העתון הנ"ל, המתהדרים לספר עליו, משום מה הדברים לא ברורים.
בתוך הכתבה גם סופר על 'מוריו ורבותיו' של הרב שזורי, וביניהם הגאון ר' יונה ראם זצ"ל. על גאון צדיק זה נכתב פרק שלם, בסוף הספר 'תועפות ראם' שנכתב על אחיו, הגאון ר' אליהו ראם זצ"ל [ראה גם בפרק 'מראש צורים' בסוף הספר 'אדרת אליהו']. שני אחים אלו היו בבי"ד של מרן הרב קוק, ופשוט הדבר כי בקרבתם הרבה אליו אמורים להיות סיפורים רבים על כך בקרב בני המשפחה והמקורבים. אך משום מה הרב קוק אינו מוזכר כלל בקורותיו של ר' יונה! מלבד אזכור בודד, בו מסופר (בדרך אגב!) כי היה מקפיד ללכת מדי שבת לשמוע את שיעורו של הרב (וכבר כאשר יצא הספר הנ"ל העיר הרב אליעזר מלמד על השמטתו של הרב קוק).
לאחר פטירתו של ר' יונה ראם, כתב עליו הרב שזורי דברי הספד, שהופיעו בהמשכים בעתון 'קול יעקב', "כלי מבטאה של היהדות החרדית". והנה, דברי ההספד פורסמו בספר 'תועפות ראם' הנ"ל, אך חלקים נכבדים מההספד נעלמו ולא נדפסו בספר. העניינים שהושמטו הם כל הדברים העוסקים בפרשית ה'מחלוקת' על הרבנות הראשית ועל רבני ירושלים ובראשם מרן הרב קוק. הדברים העוסקים בפגיעתם החמורה של כמה ממקורבי הרב זוננפלד ברבני ירושלים, כולל (ובעיקר) ברב שזורי עצמו, לא הופיעו. להלן 'נשלים' (בפרסום ראשון מאז) את רוב הדברים מאותו ההספד, העוסקים בעניין המחלוקת על הרבנות הראשית, כפי שכתבם הרב שזורי. יש להדגיש, כי הרב שזורי לא התבייש בדברים אלו, ואף לא כתבם בסתר לעצמו. הוא פרסם זאת בעתונות ברבים (על חלק קטן מהדברים ויתרנו, משום שהם עוסקים בפרטי דברים המצריכים הקדמות היסטוריות שונות שאין כאן מקומם).
ונחזור לעתון 'המודיע'. לולא היינו מכירים את תופעת הצנזורה, היה אפשר לחשוב בתמימות כי עורכי העתון הנוגעים לכתבה זו, בעדינותם כי רבה לא רצו לחזור לפרשיות הכאובות של המחלוקת, והיינו משבחים על כך בכל פה. אין לנו גדול מן השלום! אך כפי שאמרנו, חסרון האזכור כלפי הרב קוק, וטשטוש המחלוקת ע"י הצגת קשרים שונים ומשונים, אומרת לנו כי לא מדובר פה באהבת השלום, אלא שוב באותה צנזורה מכוערת, ובטשטוש ההיסטוריה בצורה מכוונת. השיטה החוזרת על עצמה שוב ושוב באומנות מיוחדת: טשטוש המחלוקת שהייתה בירושלים, ע"י הפיכת רבני ירושלים (גם חסידי הרב קוק!) ל'מקורבי הרב זוננפלד', ומאידך - הוצאת הרב קוק מה'יהדות החרדית'.
סיפורים רבים ישנם מן הסתם על קשריו של הרב שזורי ומרן הרב, ומחכים למי שיקבצם ויפרסמם. עד היום פורסמו בודדים מהם [ראה להלן ליקוט מהם]. רוב החומר, כך מסתבר, טרם פורסם. הרבה מבניו וצאצאיו, העובדים באיסוף חומרים על תולדות חייו, משתייכים לחוגים קנאיים, ולא יהיה איפוא כל פלא אם בספר שיצא עליו ביום מן הימים, לא יופיע הרב קוק כמעט כלל.
בדברים שלהלן ננסה לטהר את דמותו של הרב שזורי מהזיופים השונים. ע"י חשיפת האמת יתגלה השקר במערומיו, ויתרבה אורם של צדיקים.
קיצור תולדות חייו של הרב שמואל אהרן שזורי (ובר)
ר' שמואל אהרן ובר נולד בירושלים, י"א סיון תרמ"ה, לאביו בן-ציון (בנקאי, מגזע רבנים גדולים בדורות העבר, ובהם: ר' ברוך תאומים-פרנקל, ר' שמלקי הורביץ מניקולשבורג, בעל הב"ח, בעל "מגלה עמוקות", רש"י, ועוד). למד בחדרים ובישיבות והוסמך לרבנות. בתרס"ד נשא לאשה את עלקה שרה בת הרב משה ישראל ברינשטיין (מצאצאי אבות החסידות בפולין - ר' דוד מללוב ור' יעקב יצחק רבינוביץ, היהודי הקדוש מפרשיסחא, ומצד אמה - מצאצאי ר' אהרן הגדול מקרלין).
בשנות תרע"א-ע"ה הוציא את העתון החדרי "מוריה" והשתתף בו כחבר המערכת. אח''כ היה עד שנת תרע"ט מזכיר ומנהל כולל גליציה בירושלים. השתתף בפעילות צבורית בין מייסדי הסתדרות "ירושלים", ונבחר כציר לאספת-הנבחרים הראשונה. בשנות תרע"ט-פ"א היה מזכיר משרד הרבנות המקומית בירושלים, מאז עד תש"ה מזכיר כללי של הרבנות הראשית לארץ-ישראל, ומתש"ה ואילך מזכיר ראשי של "בית-דין הגדול" (בית-הדין לערעורים שליד הרבנות הראשית לארץ-ישראל).
פרסם מאמרים בעתונים בעברית ובגרמנית בשאלות דתיות-צבוריות, חידושי-תורה בכתבי-עת תורניים, ערך והוציא בשנות תר"ץ-תרצ"ה את הירחון הרבני המרכזי "קול תורה". בתשרי תש"ט החליף את שם משפחתו לעברית: שזורי. נפטר ביום רביעי י"ט שבט תש"מ.
[מתוך: 'האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו'].
משמעות המילים והדיבור שלנו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אנחנו קודש למענך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רמב"ם וכוזרי
מהי אמונה?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
האם מותר לפנות למקובלים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
