ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בחודש שבט תרפ"ג, פרסם ה'ועד הכללי' בירושלים כרוז מיוחד לקראת ימי הפורים וחג הפסח, ובו בקשה מאת נדיבי הלב, להרים תרומותיהם עבור עניי הארץ.
בראש הכרוז הופיע מכתב מאת מנהלי ה'ועד הכללי', ובתחתיתו צורף מכתב של מרן הרב קוק, הכולל דברי תמיכה וחיזוק לבקשת ה'ועד הכללי'.
מכתבו של הרב קוק לא פורסם עד היום בספרי אגרותיו, ואנו מהדירים אותו כאן לראשונה.
ועד הכללי כנסת ישראל
לצדקת רבי מאיר בעל הנס זיע"א
בעיה"ק ירושלים תובב"א.
לתמיכת עניי כוללות האשכנזים
המאוחדים באה"ק ת"ו.
העומד תחת נשיאותו של גאון ישראל פארו והדרו
צי"ע כקש"ת מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א
ראש רבני ארץ ישראל
מתנות לאביונים וקמחא דפסחא
דעו נא, אחים נאמנים, למלאות חובתכם הק' בימי הפורים, ויושעו נא אלפי אחיכם ואחיותיכם בקודש בחג המצות!
[...] בליל הסדר בכל שנה ושנה עוברת קריאה קדושה ומאוחדה במחנה ישראל בכל מקומות פזוריהם מסוף העולם ועד סופו: לשנה הבאה בירושלם!
בואו נא, אחינו כל בית ישראל, והכירו תודה לאלפי משפחות אחיכם בקודש בני הישוב הק' הכי ראשון בארץ ישראל, החלוצים והגואלים הראשונים שמסרו נפשם והקריבו את חייהם על מזבח הישוב בארצנו החביבה וירו את אבן הפינה לגאולתנו הקרובה, בעזה"י.
תהי נא עזרתכם מהירה למען נוכל להכין מצה ושאר צרכי הפסח לאלפי ענייהם הרעבים.
גבאים ועסקנים יקרים, מהרו נא בעבודתכם הקדושה, הוריקו את קופות רמבעה"ן והמציאו לנו את פרין לצרכי חג הפסח הגדול הבא עליכם ועלינו ועל כל בית ישראל לטובה.
והשוכן בציון יריק לכם מאוצר ברכותיו וזכיתם לחיות ולשמוח בשמחה האמיתית והשלמה של ישראל וארץ ישראל בב"א.
כעתירת מברכיכם מקודש המצפים לרחמי שמים מהירים.
מו"מ ועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רמבה"נ זיע"א.
[חתימות הגבאים והמנהלים]
בעזה"י
אלה דברי הרה"ג מו"מ ועד הכללי כנסת ישראל לצדקת הרמבעה"נ זצ"ל, אינם צריכים חיזוק, ומי לא ידע כמה גדלה כעת מצוקת הזמן בתוככי ירושלם בעיר הקודש והמחוזות, כמה אלפי ידיים פשוטות לעזרה, ידיים של אחים שהיו בעצמם נותנים ותומכים. על כן התחזקו נא אחינו היקרים טהורי לבב, במתנות הפורים ומנות חג הפסח, ההולכים וקרובים לטובה על עם ד' וחבל נחלתו, והתנדבו איש איש כברכת ד' עליו לחזק ידיים רפות, ולאמץ ידי עושי מצווה רבה שפקוח נפשות רבות תלויים בה, לעם ד' יושב ציון.
והבוחר בהר הקודש ישלח לכם את ברכתו מקודש סלה, ונזכה כולנו יחד לראות בישועת עם הקודש על אדמת קודשו.
כנפשכם היקרה ונפש אחיכם השולח לכם את ברכתו ממכון בית חיינו,
הבעה"ח ט' שבט תרפ"ג פעה"ק ירושלם ת"ו
הק' אברהם יצחק הכהן קוק
ראש רבני ארץ ישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.












