ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
הרב אומר, שהצרה הגדולה ביותר היא שהושבת שלום הבית אצלנו. זה היה לאחר רצח ארלוזורוב הי"ד, והיה אז פילוג נורא בעם. יהודים קמים נגד יהודים, אחים נהפכים זה נגד זה לזאבים ולנחשים, והפירוד אוכל בכל פה. הרב כואב את המצב ואומר: נזכור את הדברים הכתובים במגילת אסתר אשר ברוח הקודש נאמרה ורוח הקודש עומד הוא ממעל לכל חליפות העתים ומלמעלה מכל שינוי התכסיסים של הדורות.
והאמרה הנצחית של "לך כנוס את כל היהודים" מוכרחת להחיות אותנו עוד הפעם.
יש אמת באמירה "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד". באמת מפוזר ומפורד הוא העם האחד. אבל בכל זה עם אחד הוא.
ושמא תאמר איך ייתכן שני הפכים בנושא אחד? עם אחד מצד אחד ומפוזר ומפורד מצד שני? אל תתמה. ישנם פלאים בעולם והעם הזה שכל עמידתו מרופדת בפלאי פלאות הוא מראה בהווייתו גם כן את הפלא הזה, ובמהותו העצמית הרי הוא עם אחד למרות מה שהוא מפוזר ומפורד.
מדברי הרב הללו אנו לומדים שאכן דווקא המצב המפורד הזה, דווקא המתח והביקורת בין המחנות בישראל, הדעות הקוטביות שנראה לכאורה שאי אפשר לגשר ביניהם, הפער התהומי בין הימין לשמאל, בין דתיים לחילוניים, הזילזול ההדדי, דווקא המצב העגום הזה מראה יותר מכל את האחדות בישראל, שהרי למרות כל הניגודים אין אנו נקרעים זה מזה, למרות כל הפערים התהומיים, הננו נשארים כולנו מחוברים זה לזה.
המתבונן בחידה הזו מוכרח להגיע למסקנה שיש משהו פנימי, סמוי מן העין, שמחבר את עם ישראל זה לזה, והמשהו הזה חזק יותר מכל המתחים והניגודים.
הגלות הארוכה שבה נתפזרנו לארבע כנפות הארצות מוכיחה זאת. נותקנו זה מזה, וכל עדה שונה מחברתה. אף על פי כן נשארנו מאוחדים והננו שבים לארץ-ישראל ומתחברים ומגלים שהמשותף גדול לאין ערוך והוא המושך אותנו להתקבץ יחד בארץ-ישראל.
כעת הננו נמצאים בעיצומו של תהליך ההתאחדות מחדש ומתקרבים האברים זה לזה, והם שונים, ההתקרבות מבליטה את הניגודים והניתוח המחבר את האיברים יחד כואב ומייסר, אבל אלו ייסורים של רפואה, של איחוי האברים המרוסקים, וחיבורם לגוף אחד. למראית העין נראה כי הפערים הולכים ומתרחבים, שתהום הולכת ומעמיקה בין חלקי העם, שהפירוד גובר על האחדות. אמנם כל זה הוא למראית העין החיצונית. אבל באמת במבט הפנימי יותר, המציאות נראית הפוכה לגמרי, וככל שייסורים גוברים, הדבר מוכיח שהננו מתקרבים זה אל זה והאיחוי הוא שכואב, שאלו הם ייסורים של התחברות.
בהחלט יש מקום להשמיע את האמרה הנצחית שוב "לך כנוס את כל היהודים".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.













