ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ד' בְּשֵם בְּצַלְאֵל... [כא, א].
ואמרו חז"ל: "מכאן שאין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכין בצבור" [ברכות, נה.].
"בצלאל נחשב לפרנס, שהוא מנהיג, אע"פ שלא הייתה עבודתו (אלא) רק במעשה המשכן וכליו. אמנם יען כי תמונת המשכן וכל כליו, וכן הציורים הפרטיים שהיו נעשים מעשה מלאכת מחשבת, מיד ד' הייתה זאת שהציורים הללו יעשו רושם על נפשותיהן של ישראל, לתורה ולתעודה וליראת ד', והציורים יש בהם הרבה מכישרון רוח המצייר האמיתי, וכפי התרוממות נפשו למידות קדושות ונעלות ולשכל טהור וטוב ברוח ד', כן יפעלו יותר ציוריו להשכיל ולהיטיב, על כן אף שאסור לנו להרבות בציורים של מעשה חרשים כדי להקים על ידם מערכות של מוסר, כי מעיין המוסר והאורה לנו היא תורת ד' הטהורה הכוללת כל אורח חיים למעלה למשכיל, אבל באלה הציורים שמאת ד' נצטווינו לעשותם, מובן הדבר שהיו בהם הערה רבה לכונן את הנפשות אל הוד המושגים הכלולים בהם. א"כ תלויה היא טהרת רוח כל העם כולו, שהי' ע"פ עצת ד' מתחנך בסיוע של בנין המשכן וציורי כליו, תלויה בשאר רוחו וקדושתו של החושב הגדול במלאכת מחשבת הקדושה הזאת הוא בצלאל. על כן היה באמת פרנס ורועה לישראל" [מרן הראי"ה, 'עין איה' ברכות ח"א עמ' 123].
אורות הראי"ה
מרן הראי"ה קוק
והגאון ר' יוסף גרשון הורביץ זצ"ל
רבה של שכונת וישיבת מאה שערים (פרק א')
פרק א': תולדות חייו
ר' יוסף גרשון הורביץ נולד בשנת תרכ"ט, בעיר ורמיץ שבפלך מינסק, לאביו ר' אברהם.
בעודו ילד בן שמונה הלך אל דודו, אחי אמו, הגאון רבי שאול חיים הלוי הורביץ, הרב בדוברובנה, ונתחנך בביתו. באלול תרמ"ג עלה עם דודו ארצה והשתקע בירושלים בשכונת 'מאה שערים'. שם הוסיף דודו ללמדו תורה בתלמוד תורה ובישיבה שיסד בשכונה זו.
בהגיעו לפרקו נשא את בת העשיר ר' אברהם קרצ'מר מביאליסטוק, שהיה ממניחי היסוד של קהילת האשכנזים ביפו ומבוני השכונות נווה שלום ונווה צדק.
הוא המשיך ללמוד תורה בבית חותנו, וזמן מה שימש גם כמורה ומחנך לבני שרה איטה פלמן, כשהיא גרה עם משפחתה בבית שבפרדסה בכפר סומל לשעבר, משפחה יהודית בודדת בקצה הכפר הערבי.
ביפו השתתף בהשתדלויות חותנו ליסוד תלמוד תורה ובחירת רב, ומשנבחר הגאון רבי נפתלי הרץ הלוי כרבה הראשון של יפו, המשיך ללמוד בהדרכתו ש"ס ופוסקים וכן תורת הקבלה. משנוסד הת"ת 'שערי תורה' מינהו הרב מחנך ומשגיח בו.
בראשות ישיבת 'מאה שערים'
בתרנ"ה עלה יחד עם חותנו ירושלימה וקבע בה את דירתו. כאן המשיך ללמוד בישיבת 'תורת חיים' יחד עם הרב יונה ראם מבירז ועם הרב צבי פסח פראנק.
בשנת תרס"ה נתמנה לרב ומו"צ של 'מאה שערים', וכן קיבל לידיו את הנהלת הת"ת והישיבה הגדולה 'פרי עץ חיים' במאה שערים, במקום דודו שהגיע כבר לשנות זיקנה.
נוסף על ההדרכה הלימודית והרוחנית התמסר לפעולות מעשיות לטובת הישיבה ולומדיה ואף יצא פעמיים לארה"ב לשם ביצור מעמדה של הישיבה.
נתפרסם בירושלים בתור אציל רוח ויפה נפש. היה מקובל כבעל סמכות גדולה בענייני הוראה. למרות צניעותו וענוותנותו ושקידתו בתורה, נמשך לפעולה ולהשפעה בחייה הציבוריים של ירושלים. ביחד עם ראשי 'בני ברית' ר' דוד פינשטיין ור' מרדכי אדלמן השתתף בייסוד חברת 'למען ציון', שיסדה את בית המרפא לעיניים הראשון בירושלים.
בראש תנועת 'המזרחי'
רבות הן זכיותיו בהחדרת רעיון הציונות המדינית ומחשבת 'המזרחי' בקרב הישוב הישן בירושלים, בהיותו הראשון בין כל רבני ירושלים הוותיקים שהצטרף לתנועת 'המזרחי' - תנועת החרדים הציונים. הוא היה ממייסדי סניף 'המזרחי' בירושלים ועמד השתתף כציר לוועידה הראשונה של 'המזרחי' בארץ ישראל (תרע"ח) ונשא את נאום הפתיחה בוועידה הארצית השנייה של 'המזרחי' בארץ ישראל (אלול תרע"ט). יחד עם הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל נבחרו כנשיאי הכבוד של הוועידה.
בעצמו התהלך בסמטאות ירושלים כדי לקרב אנשים לציונות, וזכה לכינוי "פותח שערי ציון הנעולים בפני הציונות הדתית". רבות פעל למען בניין הארץ ותחייתנו המדינית על אף סבלו הרב בשל דעותיו והשקפותיו מתגרת ידם של ה'קנאים' הקיצוניים.
כשהופיע בשבט תרע"ט בתוך שאר חברי המשלחת של ירושלים במועצת הוועד הלאומי (הזמני) עשה בדבריו רושם חזק על כל שומעיו והכול הכירו בו טיפוס יקר של תלמיד חכם אמיתי ואוהב עמו בכל נפשו.
כעבור מספר שנים פרש מפעילות מעשית בהסתדרות 'המזרחי', אולם תמיד נשאר נאמן לתנועה זו.
נושא בעול הציבור
כשנוסדה המועצה הדתית ליד קהילת ירושלים לפי חוקת 'כנסת ישראל', נבחר ליושב ראש שלה. לאחר מכן סייע לרב מאיר ברלין זצ"ל בהקמת 'מפעל התורה' למען הישיבות בארץ ישראל. כמו כן הוא כיהן כחבר בית הדין הגדול בירושלים, נשיא העדה האשכנזית, יו"ר 'הועד הכללי', ויו"ר ועד העיר ליהודי ירושלים. במשך ארבעים שנה עמד בראש מוסדות התורה והחסד.
ר' יוסף גרשון היה גאון עצום בתורה, ובעל מידות תרומיות. הוא היה נחשב ל'זקן רבני ירושלים', שריד לדור דעה של גאוני וצדיקי ירושלים.
אחרית ימיו
בשנותיו האחרונות התמסר ר' יוסף גרשון בעיקר לפעולתו הרבנית בשכונתו ובהנהגת ישיבת 'מאה שערים'. בשובו מהלווייתו של הרב מאיר ברלין נפל, ורגלו נשברה. מאז שכב זמן רב בבית החולים ואחר כך בביתו ונחלש מאוד בגופו ונפטר בי"ג בניסן תשי"א. לפי בקשתו הובא לקבורה בטבריה ליד קבר חתנו. בהלווייתו השתתפו אלפי אנשים, ובתוכם גדולי ישראל ואישי ציבור מפורסמים.
בשבועות הבאים נספר בעז"ה על קשריו עם מרן הראי"ה, מתוך מסמכים נדירים ומרתקים.
[מקורות: 'הפרדס' שנה כ"ה חוברת ט' עמ' 78. 'אנציקלופדיה של הציונות הדתית' בערכו].
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
האם מותר לפנות למקובלים?
דיני פלסטר בשבת
חכמת התורה וחכמות החול
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכלוך הקדוש
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
