ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
יש לה שאלה? זה טוב. שישאלו. שרק יבואו לשאול. השואלת מבקשת גם תשובה? אבל הבינה היא הלא בשאלה... יודעת השואלת איך קוראים לבינה, בקבלה? קוראים לה שאילתא עילאה, שמהותה של הבינה היא השאלה. השאלה פותחת שערים. יודעת מדוע פותחים בהגדה של פסח בקושיות? הרי אפשר היה לומר תכף את התשובות, אלא שיש בזה סוד גדול: כשפותחים בשאלה פתוחים שערי בינה, כשהבינה משוחררת יכולים בני ישראל להשתחרר ולצאת ממצרים.
השואלת מבקשת לשאול על "דוד מלך ישראל חי וקיים"? זה נפלא, זה נפלא, הלא בשאלה יש כבר התשובה. כשאומרים "דוד מלך ישראל" אומרים איש, והאיש איננו כבר, כשממשיכים לומר "חי וקיים"- אז מה חי וקיים אם לא כנסת ישראל? יודעת השואלת, אצלנו הכל מתחיל בלימוד, אנחנו כל הזמן לומדים ולימוד מתחיל במקור, האם תסלח לי אם במקום תשובה נשב קצת ללמוד.
מתי אומר יהודי "דוד מלך ישראל חי וקיים?" כל ראש חודש בברכת קידוש הלבנה, אומרים קודם את ברכת קידוש החודש אחר כך אומרים, פסוקים ומסיימים במילים "דוד מלך ישראל, חי וקיים". ומניין הגיעו מילים אלו לסידור התפילה? שבתקופה שגזרה מלכות רומי הרשעה גזירות אסור היה לקדש בפומבי את החודש, והשליחים שהיו נשלחים להעיד על מולד הלבנה היו מודיעים זאת על ידי סימני סהר. והנה בגמרא, במסכת ראש השנה, מסופר על רבי שנדבר עם אחד השליחים, על הסיסמא המוסכמת, וכך אמר לו: "שלח לי סימן: ,דוד מלך ישראל חי וקיים'". זאת אומרת הלבנה שלנו, המאור שלנו, נולד והוא חי וקיים, אפשר יהודים, לקדש את הלבנה. ו"בשולחן ערוך", בהילכות ראש חודש, מסביר הרמ"א: "ונוהגין לומר, דוד מלך ישראל חי וקיים" שמלכותו נמשל ללבנה ועתיד להתחדש כמותה וכנסת ישראל תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקדוש ברוך הוא דוגמת הלבנה המתקדשת עם החמה, שנאמר שמש ומגן ה', ולכן עושין שמחות וריקודים בקידוש החודש דוגמת שמחת נישואין".
יודעת השואלת שבמקומות הרבה נמשלים ישראל ללבנה ואומות העולם לשמש? השמש מאירה תמיד, וישראל - יש זמן של חושך, יש גם ליקוי לבנה. אבל רק על הלבנה מקדשים, הלבנה מתחדשת תמיד, אור ישראל יתחדש כמו שהלבנה מתחדשת. זה סוד הגאולה. הנה היא שואלת על "דוד מלך ישראל חי וקיים", זה מפני שישראל היום התחדש בעולם ונגלה אורו מעט. זה לא דוד באופן פרטי אלא כל כנסת ישראל חיה וקיימת. זה לא מובן על דרך הפשט? אבל הפשט זה רק אחד הדרכים לראות את הדברים. יש פרד"ס שלם, יש דרך הפשט, ולפנים ממנה דרך הרמז, ולפנים ממנה דרך הדרש, ולפני לפנים דרך הסוד. אז תאמר לי השואלת: האם אפשר על דרך הפשט להבין את גאולת ישראל בימינו? האין בזה סוד מופלא? האם זה כל כך פשוט שיקום עם שישב פה, שיקומו הערבים ויברחו ויעזבו את אדמתם? איך עם בורח מארץ שלו על פי הפשט? האם השואלת לא חושבת שיש כאן נס, שהם ברחו כדי שתתחדש מלכות ישראל? האם השואלת לא רואה שדוד מלך ישראל חי וקיים?
מלכות ישראל היא גם ארצית וגם שמימית. בחוץ לארץ היו קודש רק השמים, הארץ היתה חול. כשהאישה היתה מקשה ללדת בחו"ל היו נכנסים לבית הכנסת ומחפשים את הקדוש ברוך הוא ופונים למצוא אותו בארון הקודש. כאן לא צריך לחפש דווקא את ארון הקודש, פה נופלים על הארץ ומוצאים את הקדוש ברוך הוא. אז השואלת מבינה, אם אנחנו אומרים דוד מלך ישראל חי וקיים זה גם השמים וגם הארץ. פעם אחת הייתי יושב ולומד "זוהר" בבית המדרש של רבנו הרב קוק, ובדף ה"זוהר" הפתוח לפני היה כתוב "ארץ" "ארץ" "ארץ", "ישראל", "ישראל", "ישראל". היה עימי שם מר ליפשיץ מייסד סמינאר מזרחי וכשראה אותי מעיין באותו דף שאל אותי: האם "ארץ" זה בעיני ספירה מעולם הספירות או ישראל ממש? - זה היה בשבת ואני לא מדבר בשבת. השבתי לו אבל חשבתי, והוא קרא את מחשבותי ואמר: אני מבין, אני מבין, לדעתך זה גם זה וגם זה. גם ארץ ממש וגם ישראל בשר ודם.
יש כאלה שעוסקים בדוד כמו שעוסקים בעצמם ומלכלכים? חבל, יותר טוב שהיו באים לשאול שאלות. למה השואלת שואלת עליהם, הלא השואלת שואלת על דוד? הם עוסקים בביקורת המקרא ואנחנו עכשיו לומדים. מי שמבקר עומד מבחוץ אבל למה לצאת ולראות את הדברים מבחוץ כשאנחנו כבר בפנים? למה לדבר על כינורו של דוד - הלא דוד עצמו הוא כינור נפלא וכי תאמר, תאמר השואלת, וכי דוד עצמו הוא לא ניגון?
מתוך מוסף של עיתון "מעריב" מיום 15.5.64 סידרת "השולחן המרובע", ראיינה וערכה גאולה כהן. הביא למרכז התיעודי ר' יעקב אליאור
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













