ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
יש לה שאלה? זה טוב. שישאלו. שרק יבואו לשאול. השואלת מבקשת גם תשובה? אבל הבינה היא הלא בשאלה... יודעת השואלת איך קוראים לבינה, בקבלה? קוראים לה שאילתא עילאה, שמהותה של הבינה היא השאלה. השאלה פותחת שערים. יודעת מדוע פותחים בהגדה של פסח בקושיות? הרי אפשר היה לומר תכף את התשובות, אלא שיש בזה סוד גדול: כשפותחים בשאלה פתוחים שערי בינה, כשהבינה משוחררת יכולים בני ישראל להשתחרר ולצאת ממצרים.
השואלת מבקשת לשאול על "דוד מלך ישראל חי וקיים"? זה נפלא, זה נפלא, הלא בשאלה יש כבר התשובה. כשאומרים "דוד מלך ישראל" אומרים איש, והאיש איננו כבר, כשממשיכים לומר "חי וקיים"- אז מה חי וקיים אם לא כנסת ישראל? יודעת השואלת, אצלנו הכל מתחיל בלימוד, אנחנו כל הזמן לומדים ולימוד מתחיל במקור, האם תסלח לי אם במקום תשובה נשב קצת ללמוד.
מתי אומר יהודי "דוד מלך ישראל חי וקיים?" כל ראש חודש בברכת קידוש הלבנה, אומרים קודם את ברכת קידוש החודש אחר כך אומרים, פסוקים ומסיימים במילים "דוד מלך ישראל, חי וקיים". ומניין הגיעו מילים אלו לסידור התפילה? שבתקופה שגזרה מלכות רומי הרשעה גזירות אסור היה לקדש בפומבי את החודש, והשליחים שהיו נשלחים להעיד על מולד הלבנה היו מודיעים זאת על ידי סימני סהר. והנה בגמרא, במסכת ראש השנה, מסופר על רבי שנדבר עם אחד השליחים, על הסיסמא המוסכמת, וכך אמר לו: "שלח לי סימן: ,דוד מלך ישראל חי וקיים'". זאת אומרת הלבנה שלנו, המאור שלנו, נולד והוא חי וקיים, אפשר יהודים, לקדש את הלבנה. ו"בשולחן ערוך", בהילכות ראש חודש, מסביר הרמ"א: "ונוהגין לומר, דוד מלך ישראל חי וקיים" שמלכותו נמשל ללבנה ועתיד להתחדש כמותה וכנסת ישראל תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקדוש ברוך הוא דוגמת הלבנה המתקדשת עם החמה, שנאמר שמש ומגן ה', ולכן עושין שמחות וריקודים בקידוש החודש דוגמת שמחת נישואין".
יודעת השואלת שבמקומות הרבה נמשלים ישראל ללבנה ואומות העולם לשמש? השמש מאירה תמיד, וישראל - יש זמן של חושך, יש גם ליקוי לבנה. אבל רק על הלבנה מקדשים, הלבנה מתחדשת תמיד, אור ישראל יתחדש כמו שהלבנה מתחדשת. זה סוד הגאולה. הנה היא שואלת על "דוד מלך ישראל חי וקיים", זה מפני שישראל היום התחדש בעולם ונגלה אורו מעט. זה לא דוד באופן פרטי אלא כל כנסת ישראל חיה וקיימת. זה לא מובן על דרך הפשט? אבל הפשט זה רק אחד הדרכים לראות את הדברים. יש פרד"ס שלם, יש דרך הפשט, ולפנים ממנה דרך הרמז, ולפנים ממנה דרך הדרש, ולפני לפנים דרך הסוד. אז תאמר לי השואלת: האם אפשר על דרך הפשט להבין את גאולת ישראל בימינו? האין בזה סוד מופלא? האם זה כל כך פשוט שיקום עם שישב פה, שיקומו הערבים ויברחו ויעזבו את אדמתם? איך עם בורח מארץ שלו על פי הפשט? האם השואלת לא חושבת שיש כאן נס, שהם ברחו כדי שתתחדש מלכות ישראל? האם השואלת לא רואה שדוד מלך ישראל חי וקיים?
מלכות ישראל היא גם ארצית וגם שמימית. בחוץ לארץ היו קודש רק השמים, הארץ היתה חול. כשהאישה היתה מקשה ללדת בחו"ל היו נכנסים לבית הכנסת ומחפשים את הקדוש ברוך הוא ופונים למצוא אותו בארון הקודש. כאן לא צריך לחפש דווקא את ארון הקודש, פה נופלים על הארץ ומוצאים את הקדוש ברוך הוא. אז השואלת מבינה, אם אנחנו אומרים דוד מלך ישראל חי וקיים זה גם השמים וגם הארץ. פעם אחת הייתי יושב ולומד "זוהר" בבית המדרש של רבנו הרב קוק, ובדף ה"זוהר" הפתוח לפני היה כתוב "ארץ" "ארץ" "ארץ", "ישראל", "ישראל", "ישראל". היה עימי שם מר ליפשיץ מייסד סמינאר מזרחי וכשראה אותי מעיין באותו דף שאל אותי: האם "ארץ" זה בעיני ספירה מעולם הספירות או ישראל ממש? - זה היה בשבת ואני לא מדבר בשבת. השבתי לו אבל חשבתי, והוא קרא את מחשבותי ואמר: אני מבין, אני מבין, לדעתך זה גם זה וגם זה. גם ארץ ממש וגם ישראל בשר ודם.
יש כאלה שעוסקים בדוד כמו שעוסקים בעצמם ומלכלכים? חבל, יותר טוב שהיו באים לשאול שאלות. למה השואלת שואלת עליהם, הלא השואלת שואלת על דוד? הם עוסקים בביקורת המקרא ואנחנו עכשיו לומדים. מי שמבקר עומד מבחוץ אבל למה לצאת ולראות את הדברים מבחוץ כשאנחנו כבר בפנים? למה לדבר על כינורו של דוד - הלא דוד עצמו הוא כינור נפלא וכי תאמר, תאמר השואלת, וכי דוד עצמו הוא לא ניגון?
מתוך מוסף של עיתון "מעריב" מיום 15.5.64 סידרת "השולחן המרובע", ראיינה וערכה גאולה כהן. הביא למרכז התיעודי ר' יעקב אליאור
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
