ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ניתן לומר שאין עוד חודש בלוח השנה היהודי שמעורר כל כך הרבה רגשות חיוביים כמו חודש ניסן. התורה אומרת לנו שחודש ניסן הוא "לכם", והעם היהודי בהחלט אימץ את המסר הזה אל לבו. ההכנות המרגשות, גם אם הן מתישות ויקרות, לקראת חג הפסח, שולטות במחצית הראשונה של החודש ואז מגיע חג הפסח ועמו מסר של חירות ושל תקווה, של אופטימיות ומשפחתיות. בסוף נשאר לנו עוד שבוע להתאושש מהחג ולהמשיך ליהנות מהמסרים של החם ומהזיכרונות השמחים שלנו ממנו.
זה הוא החודש היחיד בשנה שאין אומרים תחנון לכל אורכו, נהוג לקצר בו את ההספדים והמצווה לעשות מאמצים גדולים לעזור לנזקקים הופכת בו לחובה. לחודש ניסן יש הילה מיוחדת במישור הגשמי ובמישור הרוחני. הוא מכוון מחדש את לוח השנה שלנו (וגם את השעונים כאן), ושאר חודשי השנה תלויים בו. לכן הוא מתחיל בשבת מיוחדת שמכינה אותנו להעריך את נוכחותו ואת ברכתו.
יש בתלמוד שתי דעות בשאלה מתי נברא העולם. דעה אחת אומרת שהוא נברא בתשרי, וראש השנה שחל בחודש הזה הוא הוכחה לכך. דעה אחרת אומרת שהעולם נברא בניסן, שההחלטה והתכנון לברוא את העולם נעשו, כביכול, בניסן, על אף שתהליך הבריאה עצמו החל רק בתשרי. המסורת היהודית מתייחסת לראש השנה, ליום הראשון בחודש תשרי, כיום ההולדת של היקום. עם זאת, הרעיון שניסן הוא ראש השנה לבריאת העולם הוא רעיון מעניין.
התלמוד מלמד אותנו שהעולם נברא בתחילה במידת הדין, לפי אמות מידה קפדניות ביותר של צדק. התפיסה הזאת בוודאי מיוצגת בחודש תשרי, שהוא חודש הדין, שבו כולנו עומדים למשפט בפני הקב"ה. אך חז"ל אומרים שהעולם שלנו לא יכול היה להמשיך להתקיים אילו נידון רק במידת הדין. לכן אלקים מיתן, כביכול, את מידת הדין במידת הרחמים, בסליחה ובחמלה. את אותה מידת רחמים מייצג חודש ניסן החם והאופטימי, הרענן והממריץ. נכון שהמשפט מתקיים בחודש תשרי והשנה מתחילה בו, אך ההשפעה של חודש ניסן מורגשת אפילו בעיצומו של המשפט, שישה חודשים מאוחר יותר, בתקווה שלנו שהקב"ה יחוס וירחם עלינו ביום הדין.
סוג דומה של מחלוקת קיים בתלמוד בעניין מועד הגאולה של עם ישראל באחרית הימים. דעה אחת אומרת שזה יקרה בתשרי, ולפי הדעה השנייה היא תתרחש בניסן. גם כאן אני סבור שאנחנו לא עסוקים כל כך בתאריך עצמו אלא יותר באקלים ובאווירה שיובילו אותנו באחרית הימים לגאולה, לביטחון ולשלום. גם פה הרעיון הוא שחודש תשרי הוא חודש הדין והמשפט, שנהיה ראויים לגאולה על סמך האופי המעולה וההתנהגות ללא דופי שלנו. נהיה זכאים לגאולה מפני שנרוויח אותה ביושר, במעשים ובציות לרצון האלקים ולמצוותיו.
ובכן, בעולם שלנו היום נראה שהסיכוי לכך קצת קלוש. אך אם הגאולה תבוא בניסן, אם תגיע מתוך רחמי שמים, מתוך חמלה ובלי קשר לחסרונות שלנו ולשגיאות שבני אדם יעשו, אז יהיה חודש ניסן באמת ובתמים זמן גאולתנו.
לפיכך אמרו אחדים מחכמי התלמוד שהגאולה הראשונה של בני ישראל משעבוד מצרים התרחשה בניסן. בני ישראל לא היו זכאים להיגאל בזכות מעשיהם, אך הם נגאלו בזכות רחמי שמים, בדרכו הרחומה והמסתורית של הקב"ה. לכן העם היהודי תמיד מקבל בשמחה את חודש ניסן. גם כשאנחנו שקועים בקשיים, באכזבות ובספקות, ניסן, חודש האביב, נוטע בנו תקווה ומרומם את הרוח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
