ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מכתב הרב ישראל פרידמן זצ"ל (רב ביוהנסבורג) למרן הרב קוק זצ"ל
מתוך ארכיון 'בית הרב' בירושלים ב"ה יום ג' חשון תרפ"ב יוהניסבורג אפריקה הדרומית.
למע"כ מורנו ורבנו הרב הגאון הגדול מרן רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א
רב ראשי בארץ ישראל
שלום וברכה.
אחדש"ה ביראת הכבוד.
הנני טרם כל להציגני לפני כתר"ה. יליד ירושלם אנכי, שמה התגדלתי והתפתחתי וזה לי שלש עשרה שנה שאנכי מתגורר בארץ הזאת והנני מלמד ומגיד מישרים לקהל עדתי אפירטאן בפרוור העיר הגדולה יוהניסבורג.
חוב קדוש הוא לי להביע את רגשי תודתי לכבוד גאונו על רוב הטוב שהָשפעתי מאתו בימי שחרותי בהיותי בירושלם. כי כל ארבעת השנים אשר חותנו רבנו הרב הגאון האדר"ת זצוק"ל היה חי, הייתי ממתפללי בית מדרשו, ושם עשיתי אוזני כאפרכסת לשמוע תורה מפיו. ועוד זוכרני את אלו השבתות הק' והנעימות בזמן שכבוד גאונו היה בירושלם לבקר את חותנו הגאון ז"ל ושם בביתו לבין השמשות אחרי הסעודה השלישית כשכבוד גאונו היה מפיק מרגליות וקוי אור על כל הענינים הרמים על קדושת הארץ על הנבואה בישראל כו' כו'. וכן אחרי פטירתו של הגאון האד"ר היקר בהספדיו שהספיד כבוד גאונו את חותנו ז"ל בביהכ"נ שבחצר ריה"ח ואח"כ קראתי את ספריו וחבוריו הק' והטהורים "אדר היקר" "עקבי הצאן" ועוד. מכל אלה למדתי תורה שלמה בתעודת קדושת היהדות וערכה, והיא שעמדה לי בכל ימי טלטולי ונדנודי בארצות האלה להחזיק מעמד ושלא להסחף עם זרם ההפקרות של פריקת עול היהדות. כי ארץ הנגב היא הארץ הזאת, נגובה היא ומנגבת את שארית הלחלוחית שבעצם היהדות, ויהיו דבריו הקדושים לי לטל אורות ולטל תחיה שהחיו בי ברוחי ובנשמתי את אותה ההתמכרות וההתמסרות לכל הקדוש והמסור לנו, מבלי לזוז מעיקרי יהדותנו אף כמלא נימא. ועוד זאת לדעתי, שבבואי להכא הייתי אז רך בשנים ועוד לא הגעתי לכ"ד שנים, שבימים האלה צריך שיהי' היהודי מזוין וחמוש בכלי זיינה של תורה כחיצים ביד גבור כן "בני הנעורים" אשר לא יבושו כי ידברו את אויבי התורה ועויני היהדות בשער... על פרשת הדרכים... מאמר אחד על רעיון "החופש והחרות בישראל", אשר כבוד גאונו הפיץ אור עפ"י חקירת הפילוסופית והורנו לדעת שטעות גדולה היא ההנחה המקובלת בפי עמא דבר, לכנות את אלה המופקרים אשר פנו עורף לכל הקדוש לנו בשם "חפשים", שאליבא דאמת אלה משלומי אמוני ישראל הם הם החפשים והבני חורין האמיתיים עפ"י מאמרם אל
תקרי חרות אלא חֵרוּת וכו' וע"פ הסברו ההגיוני את מאמרם ז"ל על הפסוק זכר "צדיק" לברכה ושם "רשעים" ירקב צדיק "מעצמו"... רשע "מאחרים"... כי האלקים ברא את האדם "ישר" והמה בקשו חשבונות "רבים"... כי אם יתבונן האדם בנפשו עם ה"אני העצמי" שלו, ולהשתחרר תוך כדי התבוננותו מכל הפניות החומריות ומחשבונם של רבים, לחשב חשבונו של עולמו הפנימי הוא - עולם הנתון בלבו הוא - אם נפשו ורצונו נוטה לדרך החיים החרות הנפשי שבתורתנו הק', או חלילא לנטות דרך ולהסחף אחרי הזרם הטמא של רבים מהמופקרים? בודאי אפילו הגרוע והיותר ריק מישראל יבוא לידי מסקנא שטוב טוב ללכת בדרכי ישרים ולהיות חפשי מכל התאוות החומריות המעיקות עליו מטענת "רבים" ושלא לכוף את ראשו ולקבל מרותם של האופנות המתהלכות בקרב העמים האריים... ושלא להיות עבד עבדים לקולטורות זרות ומאווים זרים ולהיות בן חורין גמור בהאווירה (אוטמוספירה) הנתון בתוכה שלא תשלוט עליו לרעה ח"ו.
רבי ומורי מאור עיני! בקידה של כבוד אני עומד לפני הדרת גאונו היום ואני מביע את תודתי היוצאת מעומקא דליבא, על אשר הציל את נפשי מרדת שחת. כי על עברי פי פחת ושחת אני עומד פה. ותמיד שויתי את דברי האמת והצדק של כבוד גאונו לנגד עיני ולבי, והם הם שהצילוני והביאוני עד הלום.
כאמור הנני פה מטיף ומגיד מישרים, ודברי הרעיון על החרות והחופש שביהדות הם לי לאבן יסודית לדרשותי ונאומי כי על פי הרעיון הזה אני מבין את ערכו של חגנו "חג החרות" אשר אנו חוגגים על גאולתנו ופדות נפשנו... כי עבדים היינו לפרעה במצרים ועכשיו אל לנו להיות עבדים לא לקולטורה האנגלית ולא להקולטורה האירופית כולה, עבדי הם ולא עבדים לעבדים, עלינו להשתחרר ולהיות בני חורין גמורים. ועפ"י דרשותי אני מראה שכל המצוות כולן שנתנו לנו "זכר ליציאת מצרים" ואל לנו לשוב על דרך מצריימה... הריני לבקש מאת מעכ"ג לשלוח לי כל ספריו וחבוריו שני אקזמפלרים עבורי ובעד הרב האורתודוכסי רבי משה פרידמן שליט"א הרב דפה יוהניסבורג ונשלם במיטב להחזקת המרכז רוחני.
אנוכי בתור יליד ירושלים אשר יודע אנוכי להכיר את ערך הישיבה הגדולה והת"ת מאה שערים, ומה גם ששמעתי בדאב לב מהחורבן אשר הפקידה הממשלה יר"ה להרס את בנין הת"ת, נתעוררתי וכדרכי תמיד לקבל את הבאים מארצנו בסבר פנים יפות ולנהילם [לנהלם] בעצה טובה, לתמכם ולסעדם ברוח ובגשם, קבלתי את [פלוני] בזרועות פתוחות, ושבוע ימים רצופים הקדשתי בעדו, והלכתי עמו אל הרבנים הרב דר י.ל. לנדוי, והרב רבי משה פרידמן, והמלצתי טוב
בעד הישיבה [...].
אח"כ הודעתי את טיב הישיבה אל העשירים עסקני הציבור בעלי ההשפעה דפה והם יסדו ועד מיוחד לעזרת הישיבה והת"ת הנזכר. שזוהי הפעם הראשונה שהאדונים העשירים האלה יתענינו כ"כ בענין של צדקה מירושלים. [...].
והנה הרבנים ד"ר לנדוי והרב פרידמן עשו מה שהיה להם לעשות לטובת הישיבה והת"ת מאה שערים. הם הדפיסו קול הקורא שערכתי אנוכי בשמם כאשר ציווני, ומה להם עוד לעשות? [...].
בתוך כך הגיע לכאן שד"ר מירושלם מר יוסף סאלאמאן בעד בית מחסה ליתומים דיסקין. והנה מה שתהי' דעתי בענין הכרכורים, המחלוקת וחלול שם הרבנות הבאים מצד סיעת הישיש הרב דיסקין, אשר הרבה לחמתי והרבה כבר כתבתי להרב דיסקין בעצמו למשוך ידו מהמחלוקת, והסברתי לפניו שכל היהודים מאחינו שבגולה לבם נהה אחרי הרבנות הראשית בירושלם והרבה היזק יגרמו מלחכי פנכתו מחרחרי הריב לבית היתומים ע"י המחלוקת הנתעב הלזו. הרבה השפעתי אנוכי פה על מהלך הענין אשר בכל החוגים בין הציונים בין היהודים האנגליים בין היהודים האורתודוכסיים מקום אשר כוח השפעתי מגעת, הסברתי להם את שיטת הקנאי הרב זוננפלד וסיעת הרב דיסקין, גם כתבתי לידי"נ הרב רבי משה חיים מירוויש מקייפטאן והודעתיו את כל הפוליטיקה של קטני המוח מסיעת בעלי המחלוקת. ובכ"ז אלה הצאן שלוש מאות היתומים שבבית מחסה ליתומים מה חטאו הם? אם גם שישנם פרטים אחדים מה שנוגע לחנוך היתומים אין דעתי נוחה הימנם, בכ"ז הרי מתפרנסים ומתכלכלים בהבית הזה, שהנהו עומד כמלאך מושיע ליתומי ירושלם זה ארבעים שנה, לכן אני נחשב לאחד מהתומכים בכח השפעתי ובפעולות ממשיות לבית היתומים הלזה.
וביודעי את רוחו הטהור ונשמתו הרוממה של כבוד גאונו אדע שגם כבוד גאונו יסכים לעמדתי זו ביחס אל היתומים. [...] עוד הערה: על הרבנות הראשית בירושלם לדעת, אשר אלה השו"בים הנלמדים בירושלים והולכים לארצות האלה: על השו"בים לדעת לא רק את אומנת השו"ב וההלכות על בורין, כי אם גם לדעת כל הדינים המנהגים שבשו"ע אורח חיים. כי גדולה היא התקלה מה שאנו רואים פה שיבואו אברכים ובחורים מירושלם להיות שו"בים בישראל והם חלושי דעת התורה ובפרט דינים ומנהגים. כי פה בארצות האלה בזמן שמקבלים באיזו עיירה שו"ב הנהו הכל: הוא הרב, הוא החזן, הוא המלמד, הוא המגיד והוא המורה הוראה. לכל הפחות עליהם לדעת את דיני ומנהגי השו"ע אורח חיים. וגם להשתלם מעט בידיעת שפתנו ודקדוקה וידיעת דברי ימי ישראל. והריני לבקש סליחה מהדרת גאונו על שאנוכי הצעיר בא בהצעות כאלה כי אני מדבר זאת מהנסיון. לבי מאוד דווי על אנשים שאינם מהוגנים שנכשלו בהם השו"בים בירושלם [...] וממיטים חרפה על ירושלם ועל ישיבותיה.
כל זה צריך תיקון ואני רוצה לקוות שכבוד גאונו יתעניין בדברים אלה לקיים מה שאמרו: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם ושלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול, יהי שלום בחילך שלוה בארמנות ירושלם אשר אוה ה' למושב לו.
כעתירת ידיד נפשו תלמידו המכבדו
בכבוד רב
ישראל יצחק ב"ר צבי הירש פרידמן, ירושלמי
ד"ש לחברי הר"ר יצחק לעווי ולהרב הרי"מ חרל"פ ולכל באי מרכז הרוחני.
הערה: השמטנו מהמכתב את העניינים האישיים הקשורים בעסקי הציבור דאז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
