ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- פסח
"וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ" (בראשית ל"ו יב).
לכן הם גם הדגישו:
"ומדרך הקבלה הנאמנה אתה צריך לדעת, כי אין הפרש בין פסוק היחוד, והוא פסוק 'שמע' לפסוק 'ותמנע' "
(רבינו בחיי שם).
השל"ה הקדוש מצא לכך רמז בכתוב. וז"ל:
"ואין בין פסוק 'ותמנע היתה פלגש' (בראשית לו, יב) לפסוק 'שמע ישראל' (דברים ו, ד), כי הכל רומזים לדברים גבוהים, וגבוה מעל גבוה עד אין סוף. ומה שהזכירו רבותינו ז"ל בפסוק 'ותמנע' זה רמוז בראשי תיבות 'תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות' (תהלים יט, ח) ראשי תיבות תמנ"ע , (תורה שבכתב הקדמה).
ננסה השבוע ללמוד גם מפסוק זה הדרכה אקטואלית לימנו אלה.
המאבק בטרור והמלחמה בו, תפסו את מירב תשומת הלב בשבועות האחרונים ובצדק.
הבחירות העומדות בפתח כנראה יתפסו את הכותרות הראשיות בשבועות הבאים.
ברשותכם מורי ורבותי, אעלה לדיון הפעם סוגיה שנדחקה מן הכותרות, אבל היא חיה, פועמת ועלולה להתפרץ כבעיה חברתית מסוכנת ביותר.
בתוכנו חיים למעלה משלש מאות אלף בנים ובנות למשפחות יהודיות שעל פי ההלכה אינם יהודים והם חייבים גיור כדי לבא בקהל. כבר הבאנו בזמנו את דעת הרמ"א בשם הראשונים ואת הכרעת הראשון לציון הרב הראשי לישראל, הרב בן ציון חי עוזיאל, כי יש לקרב זרע ישראל שכאלה ולגיירם כהלכה, תוך חיבוק וקירוב ולא על פי הכלל המקובל בהלכות גירות כי קודם כל יש לדחות. הסכנה שבריחוק ובדחיה של בני משפחה אלה עלולה להיות הרת אסון, בדיוק כמו שקרה עם תמנע פלגש אליפז בן עשיו.
תמנע רצתה להדבק במשפחת אברהם. כך מובא במדרש:
"ולמה לי לדרוש ולומר ותמנע היתה פלגש, אלא שבאו חכמינו ז"ל להודיעך כמה כח שבח האבות, כי בת מלכים היתה רוצה להדבק בזרעו של אברהם אבינו" (מדרש אגדה (בראשית פרשת וישלח פרק לו).
מדוע לא נדבקה בעמנו? מספרת הגמרא:
"תמנע בת מלכים הואי, דכתיב אלוף לוטן אלוף תמנע (בראשית ל"ו). וכל אלוף - מלכותא בלא תאגא היא (שר גדול אלא שאינו מעוטר, וכיון דתמנע היתה אחות מלך - ודאי בת מלך היא-רש"י). בעיא לאיגיורי (רצתה להתגייר), באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה (בגלל ממזרותה), הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו. אמרה: מוטב תהא שפחה לאומה זו, ולא תהא גבירה לאומה אחרת. נפק מינה (נולד ממנה) עמלק, דצערינהו לישראל (שגרם צער רב לישראל). מאי טעמא - דלא איבעי להו (שלא היו צריכים לרחקה) לרחקה" (בעון שריחקוה מתחת כנפי השכינה. והא קמ"ל דלא הוה איבעי להו לרחוקה-יד רמה).
הבה נתפלל כי נזכה להחזיר תחת כנפי השכינה את כל אחינו ואחיותינו, שנתרחקו תחת על הרשע של השלטון הקומוניסטי, שעשה כל מאמץ להשכיח מהם שם ישראל ועתה זכו להגיע אל ארץ ישראל ארץ הקודש. נקרבם בזרועות פתוחות כדי שיחזרו ויעבדו את הקב"ה בחיים יהודים מלאים, לאחר שיחזרו לעם ישראל בהליך גירות שלם כהלכה.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו קודש למענך
איך נראית נקמה יהודית?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
