ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
1. המתגייר צריך לקבל עליו עול מצוות1.
2. צריך להיות ברור2 שרצונו אמיתי להיות "יהודי"3 על ידי האמונה ביחוד השם4 ואיסור ע"ז והתרחקות וכפירה בדת הקודמת לגמרי, וקבלת מקצת5 מצוות התורה מה"קלות" ומה"חמורות" שיודיעוהו הב"ד6.
3. אין צריך שיתחייב בפירוש לקיים הכל או שנבין ממנו שיקיים הכל7.
4. אם ניכר שאינו מתכוון לקיים מצוות כלל8 [כגון שהוא גר בקיבוץ חילוני וימשיך לחלל שבת ולאכול טריפות וחמץ בפסח ויחיה כמנהגו מאז קודם גיורו] אין9 לגייר אותו10.
________________________________
1. כפשטות הגמ’ ביבמות (מ"ז ע"א) והטור והשו"ע (סי’ רס"ח), וע"פ לשון רש"י (שם ע"ב) ד"ה ומודיעין, והמאירי. ואם לא מקבל עליו עול המצוות, פסק הגרש"ז אוירבך זצ"ל בשו"ת מנחת שלמה ח"א (סי’ ל"ה אות ג’) שכשאינו חושב כלל לקיים ולשמור מצוות ה’, אזי אינה גרות ע"ש, גם במכתב בחתימת גדולי ישראל מט"ו סיון תשד"ם, הובא בספר קריינא דאיגרתא (סימן קס"א), לא נזכר שעל הגר להתחייב לקבל כל המצוות, ולפ"ז גם לדעת הגרש"ז אוירבך וגדולי ישראל הנ"ל, החסרון באינו מקבל עול מצוות, הוא דווקא כשאינו חושב כלל לקיים, כלומר שמזה מוכח שאין כוונתו לגרות כלל, אבל אם רצונו אמיתי בגרות, ומקבל עליו עול המצוות אבל אינו מתכווין לקיים הכל, הוי גר, וכשיטת האחיעזר ודעימיה דהוי גרות כדלקמן הערה 9, וכל שכן כשיקיים מקצת, וכ"כ הרה"ג מרדכי יהודה קראוס שליט"א רב הקהילה החרדית בירוחם בקובץ מבית לוי מבית מדרשו של הגר"ש ואזנר בעל שבט הלוי שנת תשס"ה (י"ח), והדברים מבוארים להדיא בשו"ת בית מאיר לגדול הדור בדורו מהר"ם פוזנר סי' י"ב עמ' ע"ב, דאף לשיטת התוס' והטוש"ע דבעינן קבלת מצוות: "אין צריך לקבלת כל המצוות, אלא אפילו רק במקצת מצוות וקיבל, נקרא קבלת מצוות", עכ"ל. ומבואר בדבריו שם דאפילו לא קיבל מצוות חשובות מאוד כגון שבת, חשיבא קבלה ע"י המקצת שקיבל, ע"ש. אבל כשמסרב להדיא לקבל עליו עול מצוות, בזה מראה שאין חפץ בגיור כהלכתו, ואין לגיירו, ואם עברו וגיירו גר כזה, וגילה דעתו שאין לו ענין ביהדות, י"ל דאינו גר, ועדיין צ"ע, כי לכאורה זהו נגד הרמב"ם והרשב"ץ, ועיין להגר"א ארלנגר שליט"א מראשי ישיבת קול תורה בספרו ברכת אברהם לכתובות (י"א ע"א), שדייק לנכון דבמילה וטבילה לשם גרות הוי גר, ועל כרחו מתחייב במצוות, ואפילו לא קיים ולא יקיים כלל, הוי כיהודי מומר וכתינוק שנשבה לבין הגויים, עש"ב. ורק אם גילה דעתו בפני ב’ עדים או במסל"ת קודם הגרות שאין לו עניין ביהדות ובגיור, אז תלינן דמל לשם בריאות וכיו"ב, וכן שטבילתו לתענוג ונקיון ולא הוי גר, וגם לזה צריך להביא ראיות.
2. ע"פ הגמ’ הנ"ל שאומרים לו מה ראית וכו’.
3. כלשון שו"ת הרשב"ש (סי’ תס"ז) "שמברר דבריו ואומר הריני יהודי או הריני גר", וכלשון רבנו צדוק הכהן מלובלין בצדקת הצדיק (המלא סי' נ"ד) שעיקר היהדות היא במה שבשם ישראל יכנה, וכיו"ב כתבו בשו"ת חמדת שלמה יו"ד סי' כ"ט והגר"ש ישראלי בחוות בנימין ח"ב סי' ס"ז, ע"ש ודו"ק.
4. ע"פ הרמב"ם הל’ איסו"ב (פי"ד ה"ב) והשו"ע (סי' רס"ח סעיף ב') שמאריכין בדברים אלה של עיקרי האמונה, וביאר הרב המגיד, שהוא עיקר היהדות והדת והגרות. ונכלל בזה גם להאריך עמו שיתרחק מאמונת השיתוף (של הנוצרים וכיו"ב).
5. כי הודעת המצוות היא על מקצת מצוות (כנ"ל), וההודעה והקבלה חד הם, כי מקבל הוא את ההודעה, עיין שו"ת מהראנ"ח (סי’ צ"ב) ובשו"ת משיבת נפש למהרא"ל צינץ יו"ד (סי' נ'), וא"כ גם כשמקבל, מקבל הוא רק "מקצת מצוות", וכן הוא להדיא לשון תוס’ חד מקמאי וההשלמה יבמות (דף מ"ה ע"ב), וכפשטות הגמ’ יבמות (מ"ז ע"א) והפוסקים שמודיעים אותו מקצת מצוות, וזהו מה שמקבל. וזהו מ"ש בשו"ת בית מאיר (סי’ י"ב) הנ"ל "דאף לשיטת התוס’ אין צריך לקבלת כל המצוות אלא אפילו במקצת מצוות וקיבל נקרא קבלת מצוות", עכ"ל. ועיין היטב שו"ת הרדב"ז ח"ג (סי’ תע"ט) וח"ד (סי’ פ"ו) ושו"ת איש מצליח כרך ג’ יו"ד (סי’ מ"ב).
6. לשון הגמ’ ביבמות (שם) והרמב"ם הל’ איסורי ביאה (פי"ד ה"ב).
7. עפ"ד האחיעזר (ח"ג סי’ כ"ו), שו"ת והשיב משה יו"ד (סי’ נ"א), מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א תורה שבע"פ (שנה י"ג אותיות י"ב י"ג).
8. אולם אם הגר חושב בשעת הגרות לעבור על איזה מצוות, כיון שאינו מתנה בפירוש שלא לקבל, אין זה חסרון בקבלת המצוות, כסברת האחיעזר (ח"ג סימן כ"ו), ואע"פ שהדבר אברהם (ח"ג סימן כ"ח אות ג’) הסתפק בזה למעשה, כבר כתב על דבריו מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א בתורה שבע"פ (שנה י"ג אות י"ג), דלא שבקינן פשיטותו של האחיעזר מפני ספקו של הדבר אברהם. עוד צידד שם מרן שליט"א בשם שו"ת והשיב משה דריהם (יו"ד סימן נ"א), דאם קיבל עליו המצוות, אפי’ אם בשעת קבלתו בדעתו לעבור על איזה מהם, כיון דאדעתא דהכי קיבל שאם יעבור ענוש יענש, הוי גר מעליא ואין זה חסרון בקבלת המצוות.
9. ע"פ האחיעזר (שם) שכתב: "אולם היכא שברור הדבר שבודאי יעבור אחרי כן על איסורי תורה חלול שבת ואכילת טרפות, ואנו יודעים שאינו מתגייר רק לפנים ולבו בל עמו (כלומר משטה בנו), הרי אומדנא דמוכח שמה שאומר שמקבל עליו המצוות לאו כלום הוא, א"כ זהו חסרון בקבלת המצוות דמעכב", והחרה החזיק אחריו מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א בקובץ תורה שבע"פ (הנ"ל), רק שנקט רבנו לשון של זהורית יש לדון לענין ביטול הגרות. ועיין שו"ת יד רא"ם (סי’ י’) ושו"ת דעת כהן סי' קנ"ג. ולענין "חזר לסורו" ראה ברמב"ם הלכות איסו"ב (פי"ג הי"ז והי"ח) ושו"ת הרשב"ץ ח"ג (סי’ מ"ז) ע"ש. ולפ"ז כשאינו משטה בנו ורוצה להיות יהודי ולקיים מצוות התורה, ואפי’ מקצתם, מקבלין אותו לכתחילה. וע’ בשו"ת מלמד להועיל (ח"ג סימן ג’) מה שפסק במי שיש לנו הכרח לקבל אותו, ואנו יודעים שלא יקיים כל המצוות, וז"ל: דעל צד היותר טוב, יודיעו לו המצוות שבודאי ירצה לקבל, דהיינו ע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים, מצות צדקה וכבוד אב ואהבת רע וכדומה, ויאמר אח"כ סתם שמקבל עליו מצוות היהודים, ומ"מ כל זה אינו מעכב.
10. ויתכן שאם עברו וגיירו, אין הגיור כלום אף לקולא. כגון אם בא על אשת איש אחר "גיור" כזה, דינו כנכרי הבא על בת ישראל שהולד כשר. (הערת מו"ר הגאון הנאמ"ן שליט"א). ועיין היטב בהרשב"ץ הנ"ל ובהרמב"ם (פי"ג הי"ז) ושו"ע (סי’ רס"ח סי"ב), ומקורם טהור בתלמוד יבמות מ"ז ע"ב, טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבר, ונפק"מ דאי קדיש בת ישראל והדר ביה ועבד ע"ז הו"ל כישראל מומר וקידושיו קידושין. וע"ע להגאון ר’ יחזקאל בנעט אב"ד דק"ק ווראהאל בחוברת המאסף (שנה ט"ז כרך ב’ חוברת ה’ סי’ נ"ז), שנשאל אודות מי שנתגיירה עבור בחור מישראל ע"י ג’ הדיוטות, באופן שלא קבלה עליה לשמור תורתנו הקדושה, וממילא אי אפשר לומר שידעו שסוף סוף תשמור דת משה וישראל, דאדרבה ידעו שלא תשמור כלל, האם גרותה גרות, והשיב דהגיורת גיורת היא לענין שקידושין תפסי בה, והיא אשת איש אשר קדשה כדת משה וישראל, וצריכה גט מדאוריתא וחייבין עליה משום אשת איש, עכ"ד ע"ש. [כדי להבין במי המדובר, מלבד מה שרואים עזוזו וגדולתו מתשובתו הנ"ל הנפלאה, עיין מ"ש עליו בשו"ת מנחת יצחק (ח"ט סי’ קכ"ט)], וכן מבואר בשו"ת דעת כהן (סי’ קנ"ג) להגראי"ה קוק זצ"ל, שכל שהיתה מילה וטבילה וקבלת מצוות בפיו בבי"ד, הוי גרות ואין לנו עניין עם דברים שבלב שאינם דברים כלל, ואפילו יבוא אליהו, ויגיד לנו שהיה בלבבו אחרת מאשר בפיו, אין לנו עסק כלל עם דברים שבלב וכדעת הרב מל"מ בה’ שקלים (פ"ד ה"ו, ד"ה ועוד נ"ל), וגם באבותינו קרא כתיב "ויפתוהו בפיהם" וגו’, ואמרו במדרשים שהיה ליבם פונה לע"ז, ופסל מיכה היה עימם, ומ"מ כיוון שקיבלו בפה נגמרה הגרות עכ"ל. ע"ש. וראה לעיל סוף הערה 1.

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

שיא השיאים בפסח!

למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?

ענייני כשרות המצויים

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

האם מותר לפנות למקובלים?

איך מותר להכין קפה בשבת?

היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.

יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.

לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.

חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.

חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.

יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.

כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.

אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.

אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.

אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.

רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !

אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית

















