בית המדרש
  • משנה וגמרא
  • תלמוד בבלי
  • מכות
קטגוריה משנית
undefined
2 דק' קריאה 10 דק' האזנה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אדרת בת מרים

(יד: 2 שורות מלמטה - טו: באמצע)
א. לאו הניתק לעשה - לא לוקים (איסור התרת בשר הפסח עד הבוקר).
ר"ל - "ביטלו לא ביטלו" - עצם הפוטנציאל לתקן ע"י העשה פוטרו ממלקות (אמנם אם ביטל את העשה בידיים - לוקה)
רי"ח - "קיימו ולא קיימו" - נפטר ממלקות רק אם קיים את העשה בפועל.+
שורש המחלוקת - האם יש התראת ספק - על זה נדבר מחר.

ב. רבה בב"ח - רי"ח - אם העשה לא תלוי בלאו (חייבים בו גם לפני שעובר על הלאו) - חייב מלקות.
A. דיון עקרוני - הרי אינו דומה ל"לא תחסום" (משם נלמד חיבו מלקות בלאוים).
תשובה - כן דומה (זה שמוסיפים לאו לא גורע, ואילו בניתק לעשה - העשה מתקן את התאו - זה באמת לא דומה. הגבלה - מובן דווקא לרי"ח שנפטר מהלאו רק אם מקיים את העשה).

B. דיון במקורות
רבה מוכיח את דברי רי"ח - ממקרה בו לוקים:
עשה - "וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זבה", לאו - (פסוק אח"כ) - "ולא יטמאו את מחניהם". והדין הוא שלוקים.
קושיא על רי"ח - ממקרה בו לא לוקים:
באונס נערה בתולה פנויה - עשה - "לו תהיה לאישה", לאו - לא יוכל שלחה כל ימיו". והדין הוא שלא לוקה.
תשובה - שם יש עשה נוסף לאחר שגרשה - שיחזיר אותה, ולכן זה לאו הניתק לעשה.
[מאיפה לומדים שיש שם עשה נוסף -
כיוון ראשון - עולא - לימוד מפסוק אחר - גם במוציא שם רע יש את אותו עשה ולאו.
1. אז אחד מהם מיותר כי יילמד מהשני, ובא ללמד על עשה לאחר שגרשה ולפתור ממלקות. דחייה - אינו מיותר כי אי אפשר ללמוד מאחד לשני, כי בכל אחד יש חומרא מיוחדת (מוציא שם רע - יש גם קנס וגם מלקות, באונס - עשה מעשה). תיקון - הפסוק במוציא שם רע מיותר, שהרי היא כבר אשתו. דחייה - שיילמד לעשה אם גרשה במוציא שם רע. 2. נכון - ומשם נלמד שגם אצלנו פטור ממלקות. דחייה - לא ניתן ללמוד משם, ששם לא עשה מעשה.
כיוון שני - רבא - לא צריך פסוק נוסף, הפסוק הראשון "לו תהיה לאישה" הוא לעולם ("כל ימיו"), ומתייחס גם לאחר שגרשה.

שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il