ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
א. המשך דיון במשנה בעמוד הקודם
A. למה המשנה לא הזכירה שעובר גם על זורע ביו"ט?
כי אין חילוק מלאכות ביו"ט, ויהיה חייב רק על אחד מהם (ואת המשנה שאומרת שמבשל גיד הנשה בחלב עובר גם על בישול וגם על הבערה ביו"ט - נשנה ונאמר שעובר על איסור אחר ולא הבערה (אכילת נבלה, הנאה מעצי אשירה, שריפת עצי הקדש).
B. למה המשנה לא הוסיפה את שבעת האיסורים הבאים - חורש וזורע ליד נחל איתן (עגלה ערופה), מוחק שם ה', תולש סימני צרעת, הזיז החושן מהאפוד, הזיז את בדי ארון העדות מהטבעות, מחרשה עשויה עצי אשירה, קצץ עצי פרי בלי סיבה.
C. למה לא הוסיפו את האיסור שנשבע לא לחרוש את השדה (גם בחול - ואז האיסור חל גם על יו"ט)? 1. לא הזכירו איסורים שניתן להישאל עליהם (דחייה - ניתן להישאל גם על נזירות). 2. לפי המשנה השבועה לא חלה גם כשזה איסור כולל (כלומר שכולל גם את ימי החול).
ב. כלאיים בבהמות
הקדמות: 1. פסולי המוקדשים הם גם חול וגם קודש. 2. איסור כלאיים בבמה זה לא רק שני מינים ממש, אלא גם קדוש וחול.
חידושים: 1. ר' הושעיא - גם חול/קודש עם פסולי המוקדשין זה כלאיים. 2. ר' יצחק - גם הבהמה עצמה שהיא מפסולי המוקדשין - היא כלאיים עם עצמה!
ג. מספר המלקות
A. מקסימלי - ר"י - 40 (ואת ה-40 מקבל על גבו בין השכמות), רבנן - 39 (...במספר, ארבעים..."), בפועל - לפי אומדנא כמה יכול לקבל בלי למות.
B. לא עושים אומדנא חדשה:
במשנה - אם טעו באומדנא הראשונה - אם כבר התחיל לקבל מלקות לפיה - לא נעשה אומדנא חדשה, ונפטור אותו במה שקיבל (כלומר: אם צריך לקבל פחות מהראשונה - לא יקבל כלום, ואם יותר - נסתפק במה שקיבל).
בברייתא - אם מצבו הבריאותי השתנה ולכן האומדנא השתנתה, כיוון שהאומדנא הראשונה לא היתה טעות, לא נעשה אומדנא חדשה אפילו אם עוד לא התחיל לקבל מלקות לפי הראשונה.
ד. האם ניתן לתת מלקות על שני איסורים יחד?
במשנה - כן - כשמקבל 42 ומעלה (39 על חטא אחד, 3 ומעלה על חטא נוסף).
בברייתא - לא - כשאמור לקבל 41 ומטה, אז יקבל 39 על חטא אחד, יתרפא, ויקבל שוב 39 (או לפי האומדנא) על החטא השני)
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
