ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לא פעם חשבתי שיש למשחק הבייסבול תכונות מטפוריות שדומות מאוד לחיים. זה משחק שדורש מיומנות עצומה ומוליד תסכול עצום. שחקן שמצליח רק 30 אחוז מהזמן נחשב לכוכב במשחק הזה. זה משחק של ניואנסים ודקויות, של ס"מ לכאן או לכאן ושל אירועים מפתיעים ובלתי ניתנים לחיזוי שלא יוצרים שום דפוס. זה גם משחק שאין לו מגבלת זמן. המשחק עצמו נמשך בדרך כלל קרוב לשלוש שעות עד שהוא מסתיים, אם כי הוא יכול להיות קצר יותר ופעמים רבות הוא גם הרבה יותר ארוך. בניגוד לענפי ספורט אחרים, הוא לא פועל תחת עריצות השעון, לכן יש לו קצב משלו שמשתנה לעתים קרובות. זה משחק איטי עם התפרצויות סוערות מדי פעם בפעם. גם עונת המשחקים ארוכה מאוד, לפחות כפליים מזו של כל ענף ספורט חשוב אחר. זה ספורט שמתגמל הצטיינות של הפרט, אבל מצריך משחק קבוצתי.
אין ספק שבכל התכונות האלה הוא מחקה את החיים עצמם, ואולי זה מה שמושך את הצופים שמוכנים לשלם את מחיר הכרטיס.
המשחק שנכחתי בו לא היה מסעיר במיוחד או משוחק היטב. אבל נכדיי נהנו ממנו מאוד, ולכן גם אני יצאתי ממנו לגמרי מרוצה. סבא צריך תמיד להיות מסוגל להראות את הצד הקליל יותר שלו לדורות הבאים. בעולם שלנו היום זה נקרא "התחברות".
התבוננתי במשחק אמנם, אך מחשבותיי נדדו לעניינים כבדי משקל יותר. היכולת לשבת ולצפות במשחק ארוך עד התוצאה הסופית היא התכונה שנמצאת בלבן של סוגיות רבות בחיינו האישיים והלאומיים. אנחנו משתוקקים להחלטות בן-רגע ולדברים ברורים מיד. "עכשיו" היא מילת המפתח אצל מגזרים רבים בחברה שלנו. הנכדים שלי לימדו אותי שלא יוצאים מהמשחק לפני שהוא מסתיים באופן רשמי, ולא משנה מה הפער בין הקבוצות בשלבים מוקדמים יותר במשחק.
המשל הידוע על הארנב והצב נכון לא רק כשמדובר בבייסבול אלא גם כשמדובר בחיים עצמם. שלמה המלך ניסח זאת יפה כשכתב שבמרוץ לא תמיד מנצח המהיר. את הבעיות שמטרידות את העולם היהודי היום לא יזיק אם נראה בפרספקטיבה ארוכה יותר.
את התפקיד של בית המשפט העליון בישראל בעניינים דתיים, אם צריך להיות לו תפקיד בתחום הזה בכלל, צריכה לקבוע פרספקטיבה עמוקה יותר, ולא פרובוקציות שמעוררים תיקים אקראיים. זה נכון גם לגבי ההבנה העמוקה יותר של מקום הדת ב"מדינה היהודית הדמוקרטית" והחילונית. גם הנעת "תהליך שלום" עם אינספור הצעות פיתרון בנוסח "שתי מדינות לשני עמים" שאיש לא מצליח ליישם כבר תשעים שנה מצריכה פרספקטיבה והשקפה ארוכת טווח באשר למעשיות של הפיתרונות האלה ולשאלה אם הם באמת בני קיימא.
החיים בכלל והחיים היהודיים בפרט הם משחק ארוך מאוד. כל עוד המשחק לא מסתיים רשמית, כביכול, אין לנו יכולת להעריך נכון מי ניצח ומי הפסיד, להבדיל בין מדיניות נבונה להחלטות אוויליות, ולהבחין בין מעשים נמהרים לתגובות מדודות. מאחר שכמו בבייסבול, לסוגיות האלה אין מגבלת זמן, ברור שאנחנו משחקים כאן משחק ארוך.
משום שתוחלת החיים שלנו מוגבלת וסופית, מטבע הדברים אנחנו נוטים למהר. אנחנו עורכים מיני תוכניות חומש ובונים תחזיות גרנדיוזיות ביחס לעתיד שעליו איננו יודעים דבר. אנחנו שוכחים שחוק התוצאות הבלתי מתוכננות נמצא בכל מקום בחיינו, האישיים והלאומיים. אנחנו קצרי רוח להגיע לסופו של המשחק, לאחר שאיבדנו את פליאת הילדות מהתבוננות פשוטה במה שמתרחש לנגד עינינו, בלי קשר לתוצאה הנראית ברגע נתון.
החיים היהודיים, עם כל הריגושים וההתרגשות, השעמום והשיממון, הבלתי סביר והקבוע, הם משחק ארוך מאוד. התבוננות בהם מהפרספקטיבה הזאת יכולה לעזור לנו להגיע להתייחסות אופטימיות יותר למה שאנחנו רואים בחיינו. כמו שאמר פעם חכם הבייסבול הגדול, יוגי ברה, "זה לא נגמר לפני שזה נגמר!".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?















