אהבת ה' | הרב חיים כץ | בית המדרש | אתר ישיבה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

לימוד יומי יום ה' ו' תשרי ה'תשפ"ז

הקדשת הלימוד באתר

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
חגים וזמנים
יום הזכרון

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
עבודת ה', מצוות ותשובה
אהבת ה'

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

6 דק' קריאה • 38 דק' צפיה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חללי צה"ל

אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"ושמרתם מצוותי ועשיתם אותם אני ה', ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל".

פסוק זה מהווה מקור לשתי מצוות: "ונקדשתי" - מצוות עשה לקדש את שמו הגדול, ו"לא תחללו" - האיסור לחלל את שם ה'. ימים אלו, ובמיוחד יום זה שאנו נמצאים בתוכו, הם ימים שבהם אנו מבררים לעצמנו עד כמה שניתן את שתי מצוות אלו. העיסוק שלנו היום הוא לעילוי נשמת אחינו ואחיותינו שמסרו נפשם על קידוש שמו הגדול, ביודעין ושלא ביודעין, ברצון ושלא ברצון.

הדרך לאהבת ה'
הרמב"ם במצוה השלישית ממצוות עשה בספר המצוות כותב:

"שציוונו לאוהבו יתעלה. וזה שנתבונן ונשכיל מצוותיו ופעולותיו עד שנשיגנו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג".

ומביא את הספרי על הפסוק:

"ואהבת - לפי שנאמר ואהבת איני יודע כיצד אוהב את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום על לבבך, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם" 1 .

לימוד התורה הוא הדרך להכרת הקב"ה וממילא לאהבתו.

לעומת זאת בהלכות יסודי התורה 2 כותב הרמב"ם "האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאוהבו וליראה ממנו, שנאמר ואהבת את ה' אלוקיך ונאמר את ה' אלוקיך תירא". שואל הרמב"ם - והיאך היא הדרך לאהבתו וליראתו? " בשעה שיתבונן האדם במעשיו ובברואיו הנפלאים ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאוה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלוקים לאל חי". אם כן, אנו פוגשים בכיוון נוסף להגיע לאהבת ה' - דרך ההתבוננות בבריאה.

כמובן שאין סתירה בין הדברים - אהבת ה' כוללת את שני הצדדים בהם הקב"ה מתגלה בעולם, התורה והעולם עצמו. התבוננות בדברים אלו מביאה לידי אהבת ה'.
אהבת ה' - היא ידיעת ה', וכך כותב הרמב"ם 3 :

"אל יאמר אדם הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל הברכות הכתובות בתורה וכדי שאזכה לחיי העולם הבא, ואפרוש מהעבירות שהזהירה תורה מהם כדי שאנצל מהקללות הכתובות בתורה וכדי שלא אכרת מהעולם הבא, אין ראוי לעבוד את ה' על דרך זו שהרי זה העובד מיראה... והעובד מאהבה הוא העוסק בתורה ובמצוות והולך בחכמה לא מפני דבר בעולם, אלא עוסק באמת מפני שהוא האמת, ומעלה זו היא מעלה גדולה עד מאוד ואין כל חכם זוכה לה. והיא מעלת אברהם אבינו... והיא שציונו 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך".

כשאדם אוהב את ה' בדרגה זו, מיד הוא עוסק בכל המצוות באהבה. וכדי שנוכל לחוש באיזו מדרגה של אהבה מדובר, מדמה הרמב"ם את אהבת ה' ל"אהבת אשה אשר הוא שוגה בה תמיד" ויותר מכך, "וכל שיר השירים הרי הוא מענין זה". בסוף הפרק כותב הרמב"ם, אחרי שביאר את הציווי ואהבת "דבר ידוע וברור שאין אהבת הקב"ה נקשרת בליבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל שבעולם חוץ ממנו" והדבר לא יתכן "אלא בדעה שידעהו". נכון שהמדרגה האידיאלית היא "יתר מאותם חולי האהבה" אך אהבה זו היא בדרך של ידיעה. כשאני יודע - אני אוהב, וכשחסר בידיעה חסר באהבה.

מה צריך לדעת? אין אפשרות לדעת את ידיעת עצמותו של ה' - "כי לא יראני האדם וחי", אך אפשר להכיר ולדעת את הדברים בהם הוא מתגלה: התורה, המצוות והבריאה. ככל שההיכרות, הידיעה, תהיה עמוקה יותר - כך תגדל אהבת ה'.

מצוות קידוש ה'
הגמרא 4 עוסקת במצוות קידוש ה'. ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אומר כי אם יש לאדם ברירה לעבור עבירה או למות - עליו לעבור ולא למות, שנאמר "וחי בהם - ולא שימות בהם". אולם לכלל זה יש שלשה יוצאי דופן - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. כמו כן, בפרהסיא אין לעבור שום עבירה, גם במחיר של איבוד החיים, וזאת משום חילול ה', שנאמר "ונקדשתי בתוך בני ישראל". שואלת הגמרא - ועבודה זרה לא? והרי ר' ישמעאל אמר שגם בעבודה זרה יעבור ואל יהרג, כשלא מדובר בפרהסיא! עונה הגמרא שר' שמעון סבר כר' אליעזר, שאמר 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך - אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאודך, ואם נאמר בכל מאודך למה נאמר בכל נפשך? אלא אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאודך". וממשיכה הגמרא שאם מדובר בשעת השמד, בו גוזרת המלכות לא לקיים מצוות מפני שהן מצוות ה', הרי שאפילו על ביטול מנהג "יהרג ואל יעבור". ופסק הרמב"ם כדעת ר' אליעזר, שגם על עבודה זרה יש למסור את הנפש, ולא כדעת ר' ישמעאל.

אם כן, ר' אליעזר למד מהפסוק 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל נפשך' שהאהבה היא כה גדולה עד שיש למסור את כל מה שיש לאדם ולא לעבוד עבודה זרה. כיצד יסביר ר' ישמעאל את הפסוק? כותב הר"ן 5 שלדעת ר' ישמעאל פסוק זה מלמד שיאהב אותו בכל לב ובכל מאודו: עם כל מה שיש לאדם, עם כל הלב, עם כל הנפש. ומוכיח זאת הר"ן מהפסוק שנאמר על יאשיהו "אשר שב אל ה' בכל נפשו ובכל לבבו ובכל מאודו", והרי לא מצאנו שיאשיהו מסר את נפשו! אלא ודאי יש ללמוד מפסוק זה שאהבת ה' בכל הלב משמעותה שבכל מה שיש לאדם הוא משתמש לה'.
ישנו מעשה ידוע המובא בגמרא בברכות 6 , עליו הקשו האחרונים לאור כל האמור לעיל:

"פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל התורה, בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהילות לתורה. שאל אותו פפוס, אין אתה מתיירא מהמלכות? אמר לו משל לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, שאל אותם מפני מה אתם בורחים? אמו לו מפני רשתות שמביאים עלינו בני אדם. אמר להם רצונכם שתעלו ליבשה ונדור יחד כשם שדרו אבותי ואבותיכם? אמרו לו אתה הוא שאומרים פיקח שבחיות? אם במקום חיותינו אנו מתייראים, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה! אף אנחנו, עכשיו שאנו עוסקים בתורה שנאמר בה כי הוא חייך ואורך ימיך כך, אם אנחנו הולכים ומבטלים ממנה על אחת כמה וכמה.
אמרו, לא היו ימים רבים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים, ותפסו את פפוס ושמוהו אצלו, ואמר לו אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים. באותו זמן שהיו מוציאים את רבי עקיבא להריגה - זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, ואמרו לו תלמידיו עד כאן? אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה מתי יבוא לידי ואקיימנו, עכשיו שבא לידי לא אקיימנו? "

בהבנת מעשה זה יש מספר קשיים: מה פירוש שאלת תלמידי ר' עקיבא "עד כאן?" ודאי שעד כאן! הרי מתשובת ר' עקיבא נלמד שלמד את הפסוק כר' אליעזר "אפילו נוטל את נשמתך", וא"כ מה היתה שאלתם? קשה לומר שחשבו שאין חיוב מסירות נפש על עבודה זרה, שאם כן היה עליהם לשאול כבר בשלב שהקהיל קהילות ברבים!

כדי להבין זאת יש להקדים יסוד שאמר אחד מגדולי הדור הקודם, בזמן המרד של גטו ורשא. ר' מנחם זמבא בשעה שתכננו לפרוץ במרד, כשהסיכוי היה שואף לאפס, חידש: המסירות הפשוטה של מצוות קידוש ה' היא כשיש לאדם ברירה, ואז לעתים עליו למסור את נפשו ולעתים לא. אבל בשעה שהגויים רוצים להרוג את היהודי משום שהוא יהודי - אז אין מצוה למות! המצוה היא לחיות ולהילחם, וזו המצוה של קידוש ה'! רק כשניצבת בפני האדם הברירה לחיות אז יש משמעות לגדרי ההלכה של קידוש ה', אבל כשאין ברירה - המצוה היא לחיות עד כמה שאדם יכול. ואף שאין סיכוי, אין זה משנה. ולאור זאת אומר ר' ברוך בער בבאור המשל שבגמרא: המצב שבו גוזרים לא ללמוד משמעותו שגוזרים לא לחיות. וכשרוצים לבטל את החיים - אנו שואפים לחיות, ללמוד.

ובדעת ר' עקיבא אנו שומעים חידוש גדול עוד יותר, ואולי זו שיטה שלישית בהבנת המצווה של קידוש ה'. עד עכשיו ראינו שתי שיטות - מסירת כל מה שיש לאדם, או לאהוב את ה' בכל הישות. שיטת ר' עקיבא היא מצד אחד כר' אליעזר, שיש למסור את הנפש, אבל מצד שני היא כר' ישמעאל: לאהוב את ה' בכל הישות, בכל מצב, "בכל מידה ומודד שהוא מודד לך" 7 .

תלמידיו של ר' עקיבא יודעים שיש חיוב מסירת נפש בשעת השמד, אבל הם תמהים מדוע הוא מקיים את המצוה של קריאת שמע אפילו במצב שנוטלים את נשמתו? האם גם בסיטואציה כזו יש להתאמץ לקיים מצוות? וזו תשובתו של רבי עקיבא "כל ימי הייתי מצטער". גם בשעה שנוטלים את הנשמה - יש לקיים מצוות בהידור ובאהבה. להיות כל כך שקוע בקיום המצוה עם כל ההוויה, גם ברגעים הקשים ביותר.

הרמב"ם מפרט כמה מדרגות במצות קידוש ה'. יש מצוה של קידוש ה' שמקיימים בעצם קיומה של כל מצוה, שמקיים אותה פשוט בשביל לקיים רצון ה'. זהו קידוש שם שמים.

אותו רבי עקיבא הוא זה שראה שועל יוצא מבית קדשי הקדשים - וצחק 8 . מי ששקוע באהבת ה' בדרגה כזו של רבי עקיבא, רואה ויודע את ה' תמיד, הוא חי את ההכרה שכל מה שנעשה איתנו הוא אך לטובה. יהי רצון שנראה זאת כולנו במהרה בימינו.

^ 1 המדרש תנחומא לפרשת נח מאריך בעניין ביתר הרחבה, ע"ש.
^ 2 פרק ב'.
^ 3 פרק י' מהלכות תשובה.
^ 4 סנהדרין עד, א.
^ 5 מסכת פסחים, פרק שני.
^ 6 דף סא, ב.
^ 7 ראה משנה ברכות פרק ט'.
^ 8 ראה מסכת מכות דף כ"ד ע"ב.

איזורים נוספים:

אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

עוד בנושא יום הזכרון

1.
מסירות נפש על ארץ ישראל
הרב אליהו ברין | ב' אייר תשפ"ה
2.
ייחודו של יאיר בן מנשה - כלליותו של יום הזיכרון
הרב עידו יעקובי | יום הזיכרון תשס"ח (ב' באייר)
3.
איך צריך להראות טקס יום הזיכרון?
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשע"ד
4.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הרב יוסף צבי רימון | אייר תשפ"ה
5.
סרט יום הזיכרון - כוכב יעקב תשפ"ו
רבנים שונים | ד' אייר תשפ"ו

הרב חיים כץ

ר"מ בישיבה הגבוהה בית אל ומעביר שיעורים בישיבת מרכז הרב. לשעבר ראש ישיבת הכותל

19 דק'
שיחות ליום ירושלים
"קמעא קמעא"
כ"ח אייר תשע"ז
29 דק'
רבינו בחיי על הפרשה
רבנו בחיי פרשת בחוקותי
כ"ג אייר תשפ"ד
33 דק'
שלח לך
העמק דבר פרשת שלח-לך חלק א'
י"ח סיוון תשפ"ג
29 דק'
רבינו בחיי על הפרשה
רבנו בחיי פרשת נשא
ז' סיון תשפ"ד

יום הזכרון

34 דק'
יום הזכרון
מסירות נפש על ארץ ישראל
הרב אליהו ברין | ב' אייר תשפ"ה
30 דק'
יום הזכרון
ייחודו של יאיר בן מנשה - כלליותו של יום הזיכרון
הרב עידו יעקובי | יום הזיכרון תשס"ח (ב' באייר)
יום הזכרון
איך צריך להראות טקס יום הזיכרון?
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשע"ד
4 דק'
קצרים למועדים
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
קצרים למועדים - הרב יוסף צבי רימון
הרב יוסף צבי רימון | אייר תשפ"ה

יום הזכרון

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

תפילות יום הכיפורים
תפילות יום הכיפורים
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל | תשס"ה
עשרת ימי תשובה
תפילות עשרת ימי תשובה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג
נוסחי תפילה
סליחות ליום שלישי מעשרת ימי תשובה- נוסח פולין
הסידור המהיר
נוסחי תפילה
סליחות ליום רביעי מעשרת ימי תשובה- נוסח ליטא
הסידור המהיר

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב דוד חי הכהן
הרה"ג דוב ליאור
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב שמעון קליין
הרב שמואל אליהו
הרה"ג חיים שטיינר
הרב יהודה מלמד
הרב אליעזר מלמד
הרה"ג צבי שכטר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
30 דק'
חולין
חולין דף קל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ה' תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
תשובה
תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
צום גדליה
צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
4 דק'
האזינו
האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
43 דק'
ענינו של ראש השנה
סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
הרב אליהו ברין | כ"ח אלול תשפ"ו
31 דק'
חולין
חולין דף קל"ז
הרב אלי סטפנסקי | ג' תשרי תשפ"ז
36 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הרב יהודה מלמד | כ"ח אלול תשפ"ו

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il