ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פתיחת חודש אלול. קול השופר נשמע ברמה בבתי הכנסת מרטיט את הלבבות, מזכיר את הצורך והחובה לחזור בתשובה. אולם נשאלת השאלה - מה היחס שלנו אל עוברי עבירה שאינם שותפים בתהליך החזרה בתשובה איתנו?
"קרם לחוט"
הרב יצחק הלוי שליט"א, רב היישוב קרני שומרון
בשאלה זו אנו מתחבטים בשני צדדים: במיקרו, במסגרת המשפחה המצומצמת: בן, בת, אח, אחות. ובמקרו: עם-ישראל.
נראה שמילת הקסם לפתרון הבעיה היא: 'קרם לחוט' , ונבאר. שמעתי בהתרגשות, מחברה בישוב על אחיה, שהוא כבר אב לשניים, שסוף-סוף קיים בשבוע שעבר חתונה יהודית, כדת משה וישראל. לעניות דעתי, הגורם לכך הוא עובדת הקשר הטוב של אותו אח עם המשפחה. בדרך כלל, אנחנו משתמשים בקרם לחות לשמירה על עור הפנים. גם ה'קרם לחוט' שומר על אור הפנים עם בן, בת, אח, אחות. צריך לשמן את אותו חוט ולשמר אותו. הניסיון מלמד, כי הקשר המיוחד הזה אף מניב תוצאות חיוביות. הקשר החם, האוהב, המחבק ומלטף שומר על גמישות החוט הדק, המחבר בין הבן, הבת לבין המשפחה.
יש אצלנו מספר דוגמאות בישוב של בנים/ות, שחזרו/חוזרים אל המקורות לפני/אחרי הנישואין. ואני זוקף את ההצלחה לקשר המיוחד, שהמשיכו ההורים לקיים עם אותם ילדים.
הרמב"ן (במדבר ט"ו) מבאר שאדם נחשב כשוגג, אם הוא חושב, שזמנן של מצוות התורה עבר. לדאבון לבנו, רוב אלו שעדיין, אינם מוגדרים כשומרי תורה ומצוות הם כאלה הסבורים, לתומם, כי שזמנן של מצוות התורה עבר, חלילה, וכי היא איננה רלוונטית עוד. אנשים כאלה מוגדרים 'שוגגניקים', שיש מצווה לקרבם.
החזון איש (יו"ד ב') כתב: "ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה כמה שידינו מגעת". ובהלכות שביעית (י"ב ה') כתב: "וחייבים אנחנו להחיותם ולהיטיב עמם, וכל שכן, שלא להרבות שנאה ותחרות בינינו וביניהם ועוברים על "לא תשנא" ועוד כמה לאוים שאין איסורם קל מאיסור זה שאנו באים להציל אותם ממנו". ובאבן העזר (קי"ח ו') מביא בשם המהרי"ל שמצוה לאהוב את הרשעים מהטעם שהם בבחינת "תינוקות שנשבו".
אשר על-כן, היום המצווה היא להשתדל לרתק אותם אלינו בעבותות של אהבה בתקווה, שהמאור שבה יחזירם למוטב. וכמובן, לא מתוך כניעה, לא מתוך חנופה ולא מתוך התייפייפות. אדרבה, מתוך עמידה כנה ואיתנה בצדקת דרכנו נמשוך אותם אלינו.
לעשות הכול כדי לקרב
הרב יעקב שמעון שליט"א, ראש מוסדות "נחלת צבי"
בפתח דברי ברצוני לציין כי כדברי מו"ר הרצי"ה קוק: "אין חינוך בשלשות", ולכל אדם ולכל מחלה יחס ותרופה שונים, ודבריי הם רק חומר למחשבה לעורר ולהתעורר, מתוך מעט מניסיוני עם אלפי בני נוער מרמות שונות ובעלי תשובה מסוגים שונים.
הרמב"ם (הלכות ממרים ג') כותב על בני הקראים שהם כאנוסים ואף-על-פי ששומעים ורואים את היהודים הרי הם כאנוסים שגדלו על טעות: "לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה".
לחידודן של דברים מביא החזון איש (יו"ד ב') בשם המהרי"ל שבזמן הזה: "מצוה לאהוב את הרשעים כי אצלנו הם קודם תוכחה שאין אנו יודעים להוכיח ודיינין להן כאנוסים דאין רשאים לשנוא את הרשעים אלא לאחר שאין מקבלים תוכחה".
וכן מובא בחסד לאברהם לר' אברהם אזולאי, סבו של החיד"א, (מעין שלישי, נהר י"ד) שכל מי שנמצא בארץ נקרא צדיק ואף-על-פי שלפי מעשיו נראה כרשע. וכותב בסוף ספרו: "ואפילו הרשעים יאהב אותם בלבו. ובמה יאהב אותם בהיותו מזכיר במחשבתו טובה שבהם, ויכסה מומם ואל יסתכל בכעורם אלא במידות טובות שבהם". והדברים עמוקים ומובאים בהרחבה במקורות שונים כשל"ה, ר' יהונתן אייבשיץ (ב'יערות דבש'), קדושת לוי ועוד.
מהאמור לעיל ודאי שעלינו לעשות הכול לאהוב ולקרב (בסוד יצחק ועשו) את אלו שנראים כרשעים ופושעים אם במשפחתנו או כמורים או ידידים, במיוחד בדורנו שחשוף לכל מרעין בישין אפשריים.
כחומר למחשבה ובירור נוקב אצטט מספרו של הרב חרל"פ (מי מרום, פרק כ"ו): " מי שמוצא חסרונות אצל אחרים עליו לפשפש במעשיו ומידותיו, אולי הוא עצמו במידותיו הרעות גורם לכל זה. מכאן הערבוביא הגדולה שבאחרית הימים והניגודים המרובים שבין אחד לחברו. שכל אחד מאשים את השני ומוצא בו חסרונות ולקויים שונים, ובל ישימו לב ובל ידעו שכל החסרונות שהאחד מוצא אצל השני, הרי הוא עצמו הגורם לכך, ובמקום לפשפש במעשים ולתקן המידות... באים הם בתלונות וצעקות ונדמה להם שעל ידי זה הם קונים את השלמות... לו ידעו להעסיק את כל שכלם ותבונתם ברוממות הטוב לשלול מעצמם כל מיני כעס וקפידה... הרי אז לא היתה שום כפירה בעולם".
נדמה לי כי כאנשים האוחזים בהגה החינוך עלינו להפנים בעומק נשמתנו את הדברים, ובזה יתקיים בנו "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". יודע אני שהדברים לא קלים אך "ישמע חכם ויוסף לקח".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













