ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פתיחת חודש אלול. קול השופר נשמע ברמה בבתי הכנסת מרטיט את הלבבות, מזכיר את הצורך והחובה לחזור בתשובה. אולם נשאלת השאלה - מה היחס שלנו אל עוברי עבירה שאינם שותפים בתהליך החזרה בתשובה איתנו?
"קרם לחוט"
הרב יצחק הלוי שליט"א, רב היישוב קרני שומרון
בשאלה זו אנו מתחבטים בשני צדדים: במיקרו, במסגרת המשפחה המצומצמת: בן, בת, אח, אחות. ובמקרו: עם-ישראל.
נראה שמילת הקסם לפתרון הבעיה היא: 'קרם לחוט' , ונבאר. שמעתי בהתרגשות, מחברה בישוב על אחיה, שהוא כבר אב לשניים, שסוף-סוף קיים בשבוע שעבר חתונה יהודית, כדת משה וישראל. לעניות דעתי, הגורם לכך הוא עובדת הקשר הטוב של אותו אח עם המשפחה. בדרך כלל, אנחנו משתמשים בקרם לחות לשמירה על עור הפנים. גם ה'קרם לחוט' שומר על אור הפנים עם בן, בת, אח, אחות. צריך לשמן את אותו חוט ולשמר אותו. הניסיון מלמד, כי הקשר המיוחד הזה אף מניב תוצאות חיוביות. הקשר החם, האוהב, המחבק ומלטף שומר על גמישות החוט הדק, המחבר בין הבן, הבת לבין המשפחה.
יש אצלנו מספר דוגמאות בישוב של בנים/ות, שחזרו/חוזרים אל המקורות לפני/אחרי הנישואין. ואני זוקף את ההצלחה לקשר המיוחד, שהמשיכו ההורים לקיים עם אותם ילדים.
הרמב"ן (במדבר ט"ו) מבאר שאדם נחשב כשוגג, אם הוא חושב, שזמנן של מצוות התורה עבר. לדאבון לבנו, רוב אלו שעדיין, אינם מוגדרים כשומרי תורה ומצוות הם כאלה הסבורים, לתומם, כי שזמנן של מצוות התורה עבר, חלילה, וכי היא איננה רלוונטית עוד. אנשים כאלה מוגדרים 'שוגגניקים', שיש מצווה לקרבם.
החזון איש (יו"ד ב') כתב: "ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה כמה שידינו מגעת". ובהלכות שביעית (י"ב ה') כתב: "וחייבים אנחנו להחיותם ולהיטיב עמם, וכל שכן, שלא להרבות שנאה ותחרות בינינו וביניהם ועוברים על "לא תשנא" ועוד כמה לאוים שאין איסורם קל מאיסור זה שאנו באים להציל אותם ממנו". ובאבן העזר (קי"ח ו') מביא בשם המהרי"ל שמצוה לאהוב את הרשעים מהטעם שהם בבחינת "תינוקות שנשבו".
אשר על-כן, היום המצווה היא להשתדל לרתק אותם אלינו בעבותות של אהבה בתקווה, שהמאור שבה יחזירם למוטב. וכמובן, לא מתוך כניעה, לא מתוך חנופה ולא מתוך התייפייפות. אדרבה, מתוך עמידה כנה ואיתנה בצדקת דרכנו נמשוך אותם אלינו.
לעשות הכול כדי לקרב
הרב יעקב שמעון שליט"א, ראש מוסדות "נחלת צבי"
בפתח דברי ברצוני לציין כי כדברי מו"ר הרצי"ה קוק: "אין חינוך בשלשות", ולכל אדם ולכל מחלה יחס ותרופה שונים, ודבריי הם רק חומר למחשבה לעורר ולהתעורר, מתוך מעט מניסיוני עם אלפי בני נוער מרמות שונות ובעלי תשובה מסוגים שונים.
הרמב"ם (הלכות ממרים ג') כותב על בני הקראים שהם כאנוסים ואף-על-פי ששומעים ורואים את היהודים הרי הם כאנוסים שגדלו על טעות: "לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה".
לחידודן של דברים מביא החזון איש (יו"ד ב') בשם המהרי"ל שבזמן הזה: "מצוה לאהוב את הרשעים כי אצלנו הם קודם תוכחה שאין אנו יודעים להוכיח ודיינין להן כאנוסים דאין רשאים לשנוא את הרשעים אלא לאחר שאין מקבלים תוכחה".
וכן מובא בחסד לאברהם לר' אברהם אזולאי, סבו של החיד"א, (מעין שלישי, נהר י"ד) שכל מי שנמצא בארץ נקרא צדיק ואף-על-פי שלפי מעשיו נראה כרשע. וכותב בסוף ספרו: "ואפילו הרשעים יאהב אותם בלבו. ובמה יאהב אותם בהיותו מזכיר במחשבתו טובה שבהם, ויכסה מומם ואל יסתכל בכעורם אלא במידות טובות שבהם". והדברים עמוקים ומובאים בהרחבה במקורות שונים כשל"ה, ר' יהונתן אייבשיץ (ב'יערות דבש'), קדושת לוי ועוד.
מהאמור לעיל ודאי שעלינו לעשות הכול לאהוב ולקרב (בסוד יצחק ועשו) את אלו שנראים כרשעים ופושעים אם במשפחתנו או כמורים או ידידים, במיוחד בדורנו שחשוף לכל מרעין בישין אפשריים.
כחומר למחשבה ובירור נוקב אצטט מספרו של הרב חרל"פ (מי מרום, פרק כ"ו): " מי שמוצא חסרונות אצל אחרים עליו לפשפש במעשיו ומידותיו, אולי הוא עצמו במידותיו הרעות גורם לכל זה. מכאן הערבוביא הגדולה שבאחרית הימים והניגודים המרובים שבין אחד לחברו. שכל אחד מאשים את השני ומוצא בו חסרונות ולקויים שונים, ובל ישימו לב ובל ידעו שכל החסרונות שהאחד מוצא אצל השני, הרי הוא עצמו הגורם לכך, ובמקום לפשפש במעשים ולתקן המידות... באים הם בתלונות וצעקות ונדמה להם שעל ידי זה הם קונים את השלמות... לו ידעו להעסיק את כל שכלם ותבונתם ברוממות הטוב לשלול מעצמם כל מיני כעס וקפידה... הרי אז לא היתה שום כפירה בעולם".
נדמה לי כי כאנשים האוחזים בהגה החינוך עלינו להפנים בעומק נשמתנו את הדברים, ובזה יתקיים בנו "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". יודע אני שהדברים לא קלים אך "ישמע חכם ויוסף לקח".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
