ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
כל שנה אנו אוכלים מאכלים מיוחדים בראש השנה המסמלים לנו את השאיפות שלנו לשנה החדשה. סימנים אלו בעלי עבר עתיק וכבר בזמן תקופת האמוראים נהגו בהם, כפי שאומר אביי בגמרא 1 : " אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא, יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא קרא ורוביא, כרתי, סילקא ותמרי. " ישנה מחלוקת בגמרא האם "סימנא" הוא מילתא או לאו מילתא, ז"א האם ישנה משמעות לסימנים שאנו עושים, או שאין משמעות ואלו סתם מעשים בעלמא. ומכיוון שמכריעה הגמרא שישנה משמעות לסימנים שאנו עושים, אומר אביי שאם כך ראוי שאדם יאכל בראש השנה מאכלים המסמלים שהשנה תהיה שנה טובה. והוסיף האבודרהם 2 וכתב: " יש אומרים בלשון תפילה יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיקראו לפניך זכויותינו ושיקרע גזר דיננו, יהי רצון… שיתרבו זכויותינו וכן כולם. " וכן נפסק להלכה אצל הרבה פוסקים. וכל קהילה ומנהגיה, הוסיפו כהנה וכהנה: רימון, תפוח בדבש, ראש כבש, ריאה, דגים, אתרוג, ועוד, ובכל דבר נתנו בו סימנים.
משמעותם של הסימנים
וצריך להבין מה המשמעות של הסימנים הללו, הרי אנו בסכ"ה אוכלים משהו ואומרים איזה נוסח. ולכאורה זה אפילו מצחיק, מה המשמעות שאדם לוקח תפוח בדבש, ומבקש שתהיה לו שנה טובה ומתוקה, הרי זה ממש כמו איזה משחק. אם אתה רוצה להתפלל אז תתפלל, אך מדוע צריך להציג את הבקשות שלנו, בהצגות שונות.
המשכת שפע אלוקי דרך הסימנים
ונראה להסביר שהסמנים שאנו עושים בליל ראש השנה הם אינם סתם הצגות לבקשות שאנו מבקשים אלא דרך להשפיע את השפע בעולם. הקב"ה משפיע כל הזמן שפע בעולם, כפי שאנו אומרים בתפילה " המחדש בטובו בכל יום תמיד ", אך כל שפע נוסף שהקב"ה רוצה להנחיל בעולם הוא צריך כביכול שאנו נכין את הכלים לקלוט את השפע הזה. בכדי להחיל ברכה בעולם אדם זקוק להתחיל ולפתוח פתח ואז הקב"ה יכול להמשיך את הפתח ולהרחיב אותו. על הפסוק בשיר השירים 3 " אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה " אומר המדרש 4 : ""פתחי לי", רבי יסא אמר, אמר הקב"ה לישראל בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו. " זאת אומרת שבכדי שהקב"ה ישפיע שפע בעולם הוא צריך את הפתח הקטן שאנו נעשה, את המעשה שיחיל את השפע שלו. וכשאנו לוקחים אוכל מסויים ומתפללים ל-ה' שישפיע עלינו שפע טוב, דרך אותו המאכל שאנו התחלנו להחיל את השפע, ה' ממשיך את השפע לכל השנה כולה.
השפע שקיים בברכות שאנו מברכים
גם כשאנו מברכים ביום רגיל על מאכל שאנו אוכלים זה מה שצריך להיות לנגד עינינו. משמעות המילים " ברוך את ה' " היא, מקור השפע אתה ה'. כשאנו מברכים אנו מכירים שהקב"ה הוא מקור השפע ומכוחו יש לנו קיום. וכדברי בעל העקרים 5 : " ועל כן תיקנו אנשי כנה"ג זה הלשון של "ברוך" לשבח בו ה' על כל מיני הטובות שיקבל האדם מהש"י, הן בגוף, מאיזה מין שיהיו, הן בנפש… להורות שהש"י מקור הברכות, ושכל הטובות וההצלחות מאיזה מין שיהיו משופעות ממנו. " זאת אומרת שבעצם הברכה שאנו מברכים את ה' אנו מכירים בכך ש-ה' הוא המשפיע את השפע בעולם. ידוע שכשאין משהו להחיל עליו את הברכה אסור לברך, משום שזו ברכה לבטלה. לפי חלק מהפוסקים (כהרמב"ם) זהו איסור דאורייתא, מדין 6 : " לא תשא את שם ה' אלקיך לשווא… ". ואם כן יוצא, שכשאנו מברכים ומכירים בשפע האלוקי שקיים בעולם, זה חייב להיות דווקא כשיש לנו משהו להחיל עליו את הברכה, שדרכו הברכה ממשיכה להשפיע את השפעתה בעולם.
מדוע בתפילה חייבים לחתוך בשפתים
על פי הנאמר לעייל לא מובן איך אנחנו מתפללים, והרי בתפילה אנו כלל לא מחילים שפע אלוקי בשום דבר, אלו מילים בעלמא. אך התשובה היא שגם המילים שאנו אומרים בפינו הם בעלי משמעות ממשית שעליהם ניתן להחיל שפע אלוקי. אמנם במעשים ישנה חלות גדולה יותר שמשם נמשך שפע שחל כבר באופן מעשי, אך גם במילים עצמם ישנה חלות של שפע אלוקי שיורד דרך המילים ומשפיע את שפעו בעולם. וכדברי השם משמואל 7 : " והנה תפילה היא המשכת שפע מלמעלה כמהותה כן המשכתה, היינו דהדיבור של תפילה יוצא מפנימיות הלב ומתלבש ב- 5 מוצאות הפה (לשון, שניים, שפתיים, אף, גרון) ופנימיות הלב הוא כמעט רוחנית, אך הרוחני מתלבש ב- 5 מוצאות הפה שהוא גשמי, והוא רוחני בלבוש גשמי, על כן מושכת כדוגמתה השפעה מלמעלה נמי רוחני בלבוש גשמי ". ונראה שכוונת השם משמואל שכדי שהתפילה תוריד את השפע האלוקי היא חייבת לעבור במשהו גשמי, משום שאנו בעולם גשמי. ולכן היא נחתכת דרך הפה, שהוא רוחני בלבוש גשמי. ונראה שמפני זה חז"ל אסרו להתפלל ללא חיתוך המילים, כדברי הגמרא 8 : " אמר רב המנונא: כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה: (שמואל א' א') … "רק שפתיה נעות" - מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו ." שרק כאשר ישנו חיתוך למילים ממש, מתלבש במילים השפע האלוקי ויכול לחול בעולם.
שנזכה בעז"ה השנה להתבשר בבשורות טובות ישועות ונחמות. שתהיה השנה הזאת שנה טובה ושמחה, שנה שיחולו בה שפע הברכות עלינו, שנה של גילוי פנימיות מהותנו, באופן הפרטי ובאופן הכללי. אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
