ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
משמעות הסימנים בראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
כל שנה אנו אוכלים מאכלים מיוחדים בראש השנה המסמלים לנו את השאיפות שלנו לשנה החדשה. סימנים אלו בעלי עבר עתיק וכבר בזמן תקופת האמוראים נהגו בהם, כפי שאומר אביי בגמרא 1 : " אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא, יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא קרא ורוביא, כרתי, סילקא ותמרי. " ישנה מחלוקת בגמרא האם "סימנא" הוא מילתא או לאו מילתא, ז"א האם ישנה משמעות לסימנים שאנו עושים, או שאין משמעות ואלו סתם מעשים בעלמא. ומכיוון שמכריעה הגמרא שישנה משמעות לסימנים שאנו עושים, אומר אביי שאם כך ראוי שאדם יאכל בראש השנה מאכלים המסמלים שהשנה תהיה שנה טובה. והוסיף האבודרהם 2 וכתב: " יש אומרים בלשון תפילה יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיקראו לפניך זכויותינו ושיקרע גזר דיננו, יהי רצון… שיתרבו זכויותינו וכן כולם. " וכן נפסק להלכה אצל הרבה פוסקים. וכל קהילה ומנהגיה, הוסיפו כהנה וכהנה: רימון, תפוח בדבש, ראש כבש, ריאה, דגים, אתרוג, ועוד, ובכל דבר נתנו בו סימנים.
משמעותם של הסימנים
וצריך להבין מה המשמעות של הסימנים הללו, הרי אנו בסכ"ה אוכלים משהו ואומרים איזה נוסח. ולכאורה זה אפילו מצחיק, מה המשמעות שאדם לוקח תפוח בדבש, ומבקש שתהיה לו שנה טובה ומתוקה, הרי זה ממש כמו איזה משחק. אם אתה רוצה להתפלל אז תתפלל, אך מדוע צריך להציג את הבקשות שלנו, בהצגות שונות.
המשכת שפע אלוקי דרך הסימנים
ונראה להסביר שהסמנים שאנו עושים בליל ראש השנה הם אינם סתם הצגות לבקשות שאנו מבקשים אלא דרך להשפיע את השפע בעולם. הקב"ה משפיע כל הזמן שפע בעולם, כפי שאנו אומרים בתפילה " המחדש בטובו בכל יום תמיד ", אך כל שפע נוסף שהקב"ה רוצה להנחיל בעולם הוא צריך כביכול שאנו נכין את הכלים לקלוט את השפע הזה. בכדי להחיל ברכה בעולם אדם זקוק להתחיל ולפתוח פתח ואז הקב"ה יכול להמשיך את הפתח ולהרחיב אותו. על הפסוק בשיר השירים 3 " אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה " אומר המדרש 4 : ""פתחי לי", רבי יסא אמר, אמר הקב"ה לישראל בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו. " זאת אומרת שבכדי שהקב"ה ישפיע שפע בעולם הוא צריך את הפתח הקטן שאנו נעשה, את המעשה שיחיל את השפע שלו. וכשאנו לוקחים אוכל מסויים ומתפללים ל-ה' שישפיע עלינו שפע טוב, דרך אותו המאכל שאנו התחלנו להחיל את השפע, ה' ממשיך את השפע לכל השנה כולה.
השפע שקיים בברכות שאנו מברכים
גם כשאנו מברכים ביום רגיל על מאכל שאנו אוכלים זה מה שצריך להיות לנגד עינינו. משמעות המילים " ברוך את ה' " היא, מקור השפע אתה ה'. כשאנו מברכים אנו מכירים שהקב"ה הוא מקור השפע ומכוחו יש לנו קיום. וכדברי בעל העקרים 5 : " ועל כן תיקנו אנשי כנה"ג זה הלשון של "ברוך" לשבח בו ה' על כל מיני הטובות שיקבל האדם מהש"י, הן בגוף, מאיזה מין שיהיו, הן בנפש… להורות שהש"י מקור הברכות, ושכל הטובות וההצלחות מאיזה מין שיהיו משופעות ממנו. " זאת אומרת שבעצם הברכה שאנו מברכים את ה' אנו מכירים בכך ש-ה' הוא המשפיע את השפע בעולם. ידוע שכשאין משהו להחיל עליו את הברכה אסור לברך, משום שזו ברכה לבטלה. לפי חלק מהפוסקים (כהרמב"ם) זהו איסור דאורייתא, מדין 6 : " לא תשא את שם ה' אלקיך לשווא… ". ואם כן יוצא, שכשאנו מברכים ומכירים בשפע האלוקי שקיים בעולם, זה חייב להיות דווקא כשיש לנו משהו להחיל עליו את הברכה, שדרכו הברכה ממשיכה להשפיע את השפעתה בעולם.
מדוע בתפילה חייבים לחתוך בשפתים
על פי הנאמר לעייל לא מובן איך אנחנו מתפללים, והרי בתפילה אנו כלל לא מחילים שפע אלוקי בשום דבר, אלו מילים בעלמא. אך התשובה היא שגם המילים שאנו אומרים בפינו הם בעלי משמעות ממשית שעליהם ניתן להחיל שפע אלוקי. אמנם במעשים ישנה חלות גדולה יותר שמשם נמשך שפע שחל כבר באופן מעשי, אך גם במילים עצמם ישנה חלות של שפע אלוקי שיורד דרך המילים ומשפיע את שפעו בעולם. וכדברי השם משמואל 7 : " והנה תפילה היא המשכת שפע מלמעלה כמהותה כן המשכתה, היינו דהדיבור של תפילה יוצא מפנימיות הלב ומתלבש ב- 5 מוצאות הפה (לשון, שניים, שפתיים, אף, גרון) ופנימיות הלב הוא כמעט רוחנית, אך הרוחני מתלבש ב- 5 מוצאות הפה שהוא גשמי, והוא רוחני בלבוש גשמי, על כן מושכת כדוגמתה השפעה מלמעלה נמי רוחני בלבוש גשמי ". ונראה שכוונת השם משמואל שכדי שהתפילה תוריד את השפע האלוקי היא חייבת לעבור במשהו גשמי, משום שאנו בעולם גשמי. ולכן היא נחתכת דרך הפה, שהוא רוחני בלבוש גשמי. ונראה שמפני זה חז"ל אסרו להתפלל ללא חיתוך המילים, כדברי הגמרא 8 : " אמר רב המנונא: כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה: (שמואל א' א') … "רק שפתיה נעות" - מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו ." שרק כאשר ישנו חיתוך למילים ממש, מתלבש במילים השפע האלוקי ויכול לחול בעולם.
שנזכה בעז"ה השנה להתבשר בבשורות טובות ישועות ונחמות. שתהיה השנה הזאת שנה טובה ושמחה, שנה שיחולו בה שפע הברכות עלינו, שנה של גילוי פנימיות מהותנו, באופן הפרטי ובאופן הכללי. אמן.
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית

שיעורים בספר יהושע סוד האבנים וחציית הירדן
יהושע פרק ד'
השיעור עוסק בחציית הירדן בספר יהושע ובשילוב שבין הנס להשתדלות האנושית הבא לידי ביטוי בנשיאת ארון הברית בידי הכהנים. דרך ניתוח הקמת שלוש מערכות של 12 אבנים – בירדן, בגלגל ובעבר הירדן – נבחנים היחסים בין אחדות האומה, ייחודיות השבטים וזיקת התורה לאומות העולם.

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.



















