ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
כל שנה אנו אוכלים מאכלים מיוחדים בראש השנה המסמלים לנו את השאיפות שלנו לשנה החדשה. סימנים אלו בעלי עבר עתיק וכבר בזמן תקופת האמוראים נהגו בהם, כפי שאומר אביי בגמרא 1 : " אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא, יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא קרא ורוביא, כרתי, סילקא ותמרי. " ישנה מחלוקת בגמרא האם "סימנא" הוא מילתא או לאו מילתא, ז"א האם ישנה משמעות לסימנים שאנו עושים, או שאין משמעות ואלו סתם מעשים בעלמא. ומכיוון שמכריעה הגמרא שישנה משמעות לסימנים שאנו עושים, אומר אביי שאם כך ראוי שאדם יאכל בראש השנה מאכלים המסמלים שהשנה תהיה שנה טובה. והוסיף האבודרהם 2 וכתב: " יש אומרים בלשון תפילה יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיקראו לפניך זכויותינו ושיקרע גזר דיננו, יהי רצון… שיתרבו זכויותינו וכן כולם. " וכן נפסק להלכה אצל הרבה פוסקים. וכל קהילה ומנהגיה, הוסיפו כהנה וכהנה: רימון, תפוח בדבש, ראש כבש, ריאה, דגים, אתרוג, ועוד, ובכל דבר נתנו בו סימנים.
משמעותם של הסימנים
וצריך להבין מה המשמעות של הסימנים הללו, הרי אנו בסכ"ה אוכלים משהו ואומרים איזה נוסח. ולכאורה זה אפילו מצחיק, מה המשמעות שאדם לוקח תפוח בדבש, ומבקש שתהיה לו שנה טובה ומתוקה, הרי זה ממש כמו איזה משחק. אם אתה רוצה להתפלל אז תתפלל, אך מדוע צריך להציג את הבקשות שלנו, בהצגות שונות.
המשכת שפע אלוקי דרך הסימנים
ונראה להסביר שהסמנים שאנו עושים בליל ראש השנה הם אינם סתם הצגות לבקשות שאנו מבקשים אלא דרך להשפיע את השפע בעולם. הקב"ה משפיע כל הזמן שפע בעולם, כפי שאנו אומרים בתפילה " המחדש בטובו בכל יום תמיד ", אך כל שפע נוסף שהקב"ה רוצה להנחיל בעולם הוא צריך כביכול שאנו נכין את הכלים לקלוט את השפע הזה. בכדי להחיל ברכה בעולם אדם זקוק להתחיל ולפתוח פתח ואז הקב"ה יכול להמשיך את הפתח ולהרחיב אותו. על הפסוק בשיר השירים 3 " אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה " אומר המדרש 4 : ""פתחי לי", רבי יסא אמר, אמר הקב"ה לישראל בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו. " זאת אומרת שבכדי שהקב"ה ישפיע שפע בעולם הוא צריך את הפתח הקטן שאנו נעשה, את המעשה שיחיל את השפע שלו. וכשאנו לוקחים אוכל מסויים ומתפללים ל-ה' שישפיע עלינו שפע טוב, דרך אותו המאכל שאנו התחלנו להחיל את השפע, ה' ממשיך את השפע לכל השנה כולה.
השפע שקיים בברכות שאנו מברכים
גם כשאנו מברכים ביום רגיל על מאכל שאנו אוכלים זה מה שצריך להיות לנגד עינינו. משמעות המילים " ברוך את ה' " היא, מקור השפע אתה ה'. כשאנו מברכים אנו מכירים שהקב"ה הוא מקור השפע ומכוחו יש לנו קיום. וכדברי בעל העקרים 5 : " ועל כן תיקנו אנשי כנה"ג זה הלשון של "ברוך" לשבח בו ה' על כל מיני הטובות שיקבל האדם מהש"י, הן בגוף, מאיזה מין שיהיו, הן בנפש… להורות שהש"י מקור הברכות, ושכל הטובות וההצלחות מאיזה מין שיהיו משופעות ממנו. " זאת אומרת שבעצם הברכה שאנו מברכים את ה' אנו מכירים בכך ש-ה' הוא המשפיע את השפע בעולם. ידוע שכשאין משהו להחיל עליו את הברכה אסור לברך, משום שזו ברכה לבטלה. לפי חלק מהפוסקים (כהרמב"ם) זהו איסור דאורייתא, מדין 6 : " לא תשא את שם ה' אלקיך לשווא… ". ואם כן יוצא, שכשאנו מברכים ומכירים בשפע האלוקי שקיים בעולם, זה חייב להיות דווקא כשיש לנו משהו להחיל עליו את הברכה, שדרכו הברכה ממשיכה להשפיע את השפעתה בעולם.
מדוע בתפילה חייבים לחתוך בשפתים
על פי הנאמר לעייל לא מובן איך אנחנו מתפללים, והרי בתפילה אנו כלל לא מחילים שפע אלוקי בשום דבר, אלו מילים בעלמא. אך התשובה היא שגם המילים שאנו אומרים בפינו הם בעלי משמעות ממשית שעליהם ניתן להחיל שפע אלוקי. אמנם במעשים ישנה חלות גדולה יותר שמשם נמשך שפע שחל כבר באופן מעשי, אך גם במילים עצמם ישנה חלות של שפע אלוקי שיורד דרך המילים ומשפיע את שפעו בעולם. וכדברי השם משמואל 7 : " והנה תפילה היא המשכת שפע מלמעלה כמהותה כן המשכתה, היינו דהדיבור של תפילה יוצא מפנימיות הלב ומתלבש ב- 5 מוצאות הפה (לשון, שניים, שפתיים, אף, גרון) ופנימיות הלב הוא כמעט רוחנית, אך הרוחני מתלבש ב- 5 מוצאות הפה שהוא גשמי, והוא רוחני בלבוש גשמי, על כן מושכת כדוגמתה השפעה מלמעלה נמי רוחני בלבוש גשמי ". ונראה שכוונת השם משמואל שכדי שהתפילה תוריד את השפע האלוקי היא חייבת לעבור במשהו גשמי, משום שאנו בעולם גשמי. ולכן היא נחתכת דרך הפה, שהוא רוחני בלבוש גשמי. ונראה שמפני זה חז"ל אסרו להתפלל ללא חיתוך המילים, כדברי הגמרא 8 : " אמר רב המנונא: כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה: (שמואל א' א') … "רק שפתיה נעות" - מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו ." שרק כאשר ישנו חיתוך למילים ממש, מתלבש במילים השפע האלוקי ויכול לחול בעולם.
שנזכה בעז"ה השנה להתבשר בבשורות טובות ישועות ונחמות. שתהיה השנה הזאת שנה טובה ושמחה, שנה שיחולו בה שפע הברכות עלינו, שנה של גילוי פנימיות מהותנו, באופן הפרטי ובאופן הכללי. אמן.
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
לאן שבים ולמה מתוודים?
איך ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
השלמת התמונה
אנחנו קודש למענך
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
עסקי גוג ומגוג הכנעני שהיה בבית ה'
בסיום נבואת זכריה כתוב שלא יהיה עוד כנעני בבית ה', הכוונה היא שאלו שעמלים רק בתורה יכבדו את אלו שדומים ליהושע בן נון ועמלים בתורה ובצבא, ולא יתייחסו אליהם עוד כאילו הם גויים.
אור החיים על הפרשה בני יהודה בתור משל לחורבן הבית והגאולה העתידה
אור החיים על פרשת פנחס חלק א'
האור החיים מפרש את הפסוק על בני יהודה בתור משל לעם ישראל בשני זמני חורבנות בתי המקדש ובזמן הגאולה העתידה.
נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.
יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
בלק מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
