ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
אחר שאהרון הכהן הגדול מתבשר על מות בניו האהובים נדב ואביהו הוא מגיב בדממה. על המילים "וידום אהרון". הפרשנים הציעו הסברים שונים מדוע אהרון דמם:
1. שתיקת התדהמה – כל כך נדהם והוא פשוט שותק כי הוא לא מסוגל לדבר (אברבנאל).
2. שתיקה של קבלת הדין באהבה (ספורנו, חזקוני, הכתב והקבלה) .
3. שתיקה של איפוק וחשיבה איך נכון להגיב. כשיעקב אבינו מגלה בתו דינה נאנסה כתוב: "ויחרש יעקב עד בואם". הוא שומר על איפוק ומזמין את בניו לחשיבה על מה ולמה זה קרה, ומה צריך לעשות.
4. שתיקת כנועה – שתיקה של איבוד התקווה וטעם לחיים. כמו אותם ניצולי שואה ששתקו אחרי התופת שהם עברו. שאינם מסוגלים כלל לדבר מרוב צער ועגמת נפש.
סיפורו של צמח דוד פרג'ון
ברצוני לנסות להציע פירוש נוסף לאור תופעה שראיתי לפני כמה שנים. במוצאי פורים תשע"ט, נפטר לעולמו מדום לב ביישובנו האברך היקר צמח דוד פרג'ון ז"ל (בן 22 במותו).
ביום פטירתו הספיק לקיים מצוות רבות:
o קם לתפילת ותיקין, כדי להכין את עצמו רוחנית לקראת קריאת מגילה, שהתבקש לקרוא במניין מאוחר יותר.
o פרסם בדוא"ל היישובי שכל מי שרוצה הוא מוכן לקרוא עבורו מגילת אסתר.
o זכה לקרוא מגילת אסתר ב-4 מקומות עבור אנשים שונים.
o הספיק לקיים את מצוות חג פורים.
o זכה ללמוד כמה שעות תורה.
o הוא אמר לחבר שלו שהוא לא רוצה לשתות יין (רק מעט משיעור רביעית), כי בזמן שכולם שותים צריך שמישהו ימשיך ללמוד תורה.
o אחרי סעודת פורים צמח-דוד הגיע לבית הוריו עם אשתו, ושטף להם את הבית, רק כדי שאחרים לא יטרחו. לאחר מכן הוא הלך להתפלל תפילת ערבית, ולצערנו נפטר בדרך מדום לב באופן פתאומי, על אף שהיה בריא לחלוטין. כך גם עלה מבדיקה מעמיקה של מד"א ובית החולים.
אלא שתוך כדי ההלוויה שלו, החליט מישהו לפרסם הודעות שונות לציבור, כולל תגובות קשות:
o "למה נותנים לבחורי ישיבה לשתות יין?"
o "היכן הרבנים שמחנכים לשתות ללא הגבלה?"
o "ידם של אלו המעודדים אלכוהול בפורים לא נקייה מהמוות הזה!".
כמובן, שהאשמות הללו אינן במקום, וגרמו צער ועגמת נפש למשפחה שכעת אבלה על האברך הצעיר שנפטר.
סיבת מותם של נדב ואביהו
כנגד אותם משפטים שאמרו אנשים כנגד צמח דוד ז"ל, עלה לי הסבר נוסף למילים "וידום אהרון".
אולי אהרון דמם, כי הוא פשוט לא ידע מהי סיבת מות בניו. ימים יבואו וידונו גדולי התנאים והפרשנים מה היה סיבת מותם:
o האם הם נכנסו לעבודת המקדש שתויי יין?
o האם הם הקריבו אש זרה?
o האם הם הורו הלכה בפני משה רבם?
o האם הם גדולים ממשה ומאהרון, "בקרובי אקדש", והם אלו שראויים למות בחנוכת המשכן?
אך כעת כשהגופות עדיין עומדות מולו, לא ניתן לדעת על מה ולמה. ולכן הוא שותק.
לקבל בשמחה
כשבאתי לנחם את משפחתו של צמח דוד ז"ל, האלמנה (שזכיתי ללמד אותה במדרשה) היא ביקשה שאומר לה דברי חיזוק. חשבתי בליבי: מה אוכל לומר? קצת שתקתי, ואח"כ שאלתי אותה: 'מה לדעתך צמח דוד היה רוצה שתעשי?'
והיא ענתה: "אני יודעת! הוא אמר לי יום קודם, בתענית אסתר: 'אני רוצה שנקבל על עצמנו משהו'. שאלתי אותו: 'מה?' והוא אמר: 'שכל ניסיון שיגיע אלינו נקבל אותו בשמחה'".
שתיקת הגוף
במשנה במסכת אבות (א, יז) כתוב כך:
"רבן שמעון בן גמליאל אומר: "כל ימי גדלתי בין חכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה".
ויש לשאול למה רבן שמעון בן גמליאל, שדיבר על מעלת השתיקה, קישר את השתיקה דווקא לגוף, הוא היה יכול לומר ששתיקה היא מידה טובה? וכן צריך להבין ומה המשמעות שהוא מציין שהוא גדל בין החכמים, למה זה רלוונטי לתובנת ערך השתיקה?
כנגד תשובות החכמים
כדי לענות על כך, יש לשים לב שעל פי המדרש (אלה אזכרה) רשב"ג נהרג בעריפת ראשו:
"ויפול הגורל על רשב"ג וצוה הקיסר לחתוך את ראשו תחלה וחתכוהו, ונטלו אח"כ ר' ישמעאל כהן גדול בין ירכיו וצוח עליו במר נפש ואמר: "אי תורה ואי שכרה"! הלשון שהיתה מבארת התורה בשבעים לשונות איך עתה לוחכת את העפר".
וכותב על כך השל"ה (שמיני תורה אור יא):
"רבן שמעון (בן גמליאל) הנהרג בקדושת ה'. ואלו הקדושים מתקדשים גם גופתם".
ושמעתי בשם הרב רשי טויטו, ידידי, שיש להסביר שרבן שמעון בן גמליאל חי בתקופת החורבן, וראה הרבה צרות של עם ישראל. באותו זמן כל אחד מהחכמים נתן הסבר למה קרה האסון של חורבן המקדש והריגת חכמי ישראל. כנגדם, רשב"ג מלמד אותנו שכדי ליישב את ייסורי הגוף הסובל - עדיף לשתוק. ההסבר הטוב ביותר לכל הצרות הוא השתיקה.
לסיום
ננסה ללמוד מאהרון הכהן להיות בבחינת: "וידום אהרון". שראה לפניו את הנורא מכל, שני בניו מתים, וכשלא הבין מדוע זה קרה, בחר בדרך של לשמור על דממה. להמתין לקבל תשובות בין אם יגיעו ובין אם לא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
