ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל זצ"ל
חלק א - המשך דרשת מזמור א בתהילים - בעניין לימוד תורה
א. "כי אם בתורת ה' חפצו", דרשות על "חפצו" -
1. רבי - צריך ללמוד ממקום (ספר) שליבו חפץ (סיפור - לוי רצה משלי ור"ש תהילים, ולמדו תהילים, וכשדרש זאת רבי, לוי עזב).
2. רבא - ללמוד במקום שליבו חפץ.
3. רב אבדימי בר חמא - כל הלומד תורה, ה' עושה לו חפציו.
ב. הבדלים בין ההתחלה לסוף
1. בפסוק הנ"ל - רבא - בהתחלה תורת ה' ובסוף תורתו.
2. עוד בפסוק הנ"ל - רבא - בתחילה ילמד תורה (בקיאות) ובסוף יהגה (עיון). (ואגב, רבא - (בהתחלה) יגרוס גם בלי שמבין וזוכר).
3. רבא (משלי) - בתחילה התורה על "גפי" (כנפיים, לא קבועה), ובסוף על כיסא.
4. רבא (משלי) בתחילה "בראש מרומים" (מהרש"א - קשה ללומדה), ובסוף "עלי דרך".
5. עולא - בתחילה התורה בבור (מאמץ להוציאה) ובסוף בבאר (שנובע מעצמו) (מהרש"א).
ג. חשיבות הלימוד של קטעים קצרים וחזרה
A. דרשות על פסוקים
1. "הון מהבל - ימעט, והקובץ על יד - ירבה".
2. "לא יחרוך רמיה צידו" (ר"א ב"ע - רמאי זה תלמיד לא הגון, רב ששת - תלמיד חכם שעושה בחכמה (והפסוק בתמיהה)).
B. עדויות
רבא - התלמידים לא מקיימם זאת, ר"נ - כן קיים ועזר לו.
ד. חזרה למזמור א' בתהילים
1. "והיה כעץ שתול על פלגי מים" - שתול ולא נטוע, שצריך להחליף רבנים (ותלמידי רב חסדא עזבו לרבה, אך רבה הגביל זאת רק לעיון ולא לבקיאות).
2. "פלגי מים" - רבי תנחום ב"ח -מלשון חלוקה, שצריך לחלק לימודו לשלושה חלקים - מקרא, משנה ותלמוד (הו"א - שנותיו, מסקנה - ימיו (רש"י - ימות השבוע, תוס' - בתוך כל יום) (ר"ן זה לא שלושה חלקים שווים).
3. "אשר פריו יתן בעיתו" - מי שלומד ומקיים את מה שלמד (=פרי), אז "עלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח", ואם לא...
[אגב, בשם רב - רק כשראוי מותר להורות, ואסור שלא להורות. הגיל המינימלי 40, אא"כ אין גדול כמותו בתורה במקומו (כרבא)].
4. "ועלהו לא יבול" - רב - עלהו שזה החלק הקל, מקביל לשיחת חולין של ת"ח, שצריכה לימוד.
5. "וכל אשר יעשה יצליח" - ריב"ל - כל העוסק בתורה נכסיו מצליחים לו (ומביא פסוקים גם מהתורה והנביאים).
ה. בדומה למזמור א' - סור מרע (לשון הרע) ועשה טוב (לימוד תורה)
(סיפור על ר' אלכסנדראי).
חלק ב - המשך המשנה - דברים שמותר לבנות עם הגוים
א. במשנה - מותר לבנות:
1. בימוסיאות (רש"י - במה למחתה של הע"ז, כיוון שזה רק "תשמיש דתשמיש" - מותר. תוס' וריטב"א - אסור גם תשמיש דתשמיש, ולכן גורס דימוסיאות (מרחצאות של מעיינות חמים).
2. מרחצאות
ב. שכר פועל מבנייית הכיפה במרחץ
A. כשבונה המרחץ - אסור לבנות את הכיפה - ששם היה ע"ז (פסל של האלילה אפרודיטי). (זה "תשמיש" ולא "תשמיש דתשמיש", לכן אסור גם לרש"י).
B. שכר פועל לע"ז:
אסור מהתורה להנות מע"ז, וגם מתשמישי ע"ז ("ולא תביא תועבה אל ביתך").
פועל שמרוויח כסף מפעולתו עם הע"ז - יש גזירה דרבנן ששכרו אסור (אך רק אם הע"ז עצמה אסורה בהנאה).
ממתי אסורה בהנאה (וממילא בשכר):
בעבודה זרה עצמה -
רי"ש - של גוי - כשתעבד, של ישראל - מיד.
ר"ע - להפך - של גוי מיד ושל ישראל כשתעבד.
במשמשי ע"ז - לפי כולם רק כשתיעבד.
C. חזרה לענייננו:
ר"א - רי"ח - אם בנה את הכיפה, בדיעבד שכרו מותר.
פשיטא! הרי עוד לא השתמשו בכיפה (וכאמור - בתשמישים לפי כולם זה רק כשתיעבד!)
תשובה: ר' ירמיה - החידוש של רי"ח זה במי שבונה ע"ז עצמה
(אך זה לכאורה נכון רק לרי"ש? תשובה - זה נכון גם לר"ע (הפסל רק נאסר בהנאה במכה האחרונה, והיא לא שו"פ).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.












