ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל זצ"ל
חלק א - המשך דרשת מזמור א בתהילים - בעניין לימוד תורה
א. "כי אם בתורת ה' חפצו", דרשות על "חפצו" -
1. רבי - צריך ללמוד ממקום (ספר) שליבו חפץ (סיפור - לוי רצה משלי ור"ש תהילים, ולמדו תהילים, וכשדרש זאת רבי, לוי עזב).
2. רבא - ללמוד במקום שליבו חפץ.
3. רב אבדימי בר חמא - כל הלומד תורה, ה' עושה לו חפציו.
ב. הבדלים בין ההתחלה לסוף
1. בפסוק הנ"ל - רבא - בהתחלה תורת ה' ובסוף תורתו.
2. עוד בפסוק הנ"ל - רבא - בתחילה ילמד תורה (בקיאות) ובסוף יהגה (עיון). (ואגב, רבא - (בהתחלה) יגרוס גם בלי שמבין וזוכר).
3. רבא (משלי) - בתחילה התורה על "גפי" (כנפיים, לא קבועה), ובסוף על כיסא.
4. רבא (משלי) בתחילה "בראש מרומים" (מהרש"א - קשה ללומדה), ובסוף "עלי דרך".
5. עולא - בתחילה התורה בבור (מאמץ להוציאה) ובסוף בבאר (שנובע מעצמו) (מהרש"א).
ג. חשיבות הלימוד של קטעים קצרים וחזרה
A. דרשות על פסוקים
1. "הון מהבל - ימעט, והקובץ על יד - ירבה".
2. "לא יחרוך רמיה צידו" (ר"א ב"ע - רמאי זה תלמיד לא הגון, רב ששת - תלמיד חכם שעושה בחכמה (והפסוק בתמיהה)).
B. עדויות
רבא - התלמידים לא מקיימם זאת, ר"נ - כן קיים ועזר לו.
ד. חזרה למזמור א' בתהילים
1. "והיה כעץ שתול על פלגי מים" - שתול ולא נטוע, שצריך להחליף רבנים (ותלמידי רב חסדא עזבו לרבה, אך רבה הגביל זאת רק לעיון ולא לבקיאות).
2. "פלגי מים" - רבי תנחום ב"ח -מלשון חלוקה, שצריך לחלק לימודו לשלושה חלקים - מקרא, משנה ותלמוד (הו"א - שנותיו, מסקנה - ימיו (רש"י - ימות השבוע, תוס' - בתוך כל יום) (ר"ן זה לא שלושה חלקים שווים).
3. "אשר פריו יתן בעיתו" - מי שלומד ומקיים את מה שלמד (=פרי), אז "עלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח", ואם לא...
[אגב, בשם רב - רק כשראוי מותר להורות, ואסור שלא להורות. הגיל המינימלי 40, אא"כ אין גדול כמותו בתורה במקומו (כרבא)].
4. "ועלהו לא יבול" - רב - עלהו שזה החלק הקל, מקביל לשיחת חולין של ת"ח, שצריכה לימוד.
5. "וכל אשר יעשה יצליח" - ריב"ל - כל העוסק בתורה נכסיו מצליחים לו (ומביא פסוקים גם מהתורה והנביאים).
ה. בדומה למזמור א' - סור מרע (לשון הרע) ועשה טוב (לימוד תורה)
(סיפור על ר' אלכסנדראי).
חלק ב - המשך המשנה - דברים שמותר לבנות עם הגוים
א. במשנה - מותר לבנות:
1. בימוסיאות (רש"י - במה למחתה של הע"ז, כיוון שזה רק "תשמיש דתשמיש" - מותר. תוס' וריטב"א - אסור גם תשמיש דתשמיש, ולכן גורס דימוסיאות (מרחצאות של מעיינות חמים).
2. מרחצאות
ב. שכר פועל מבנייית הכיפה במרחץ
A. כשבונה המרחץ - אסור לבנות את הכיפה - ששם היה ע"ז (פסל של האלילה אפרודיטי). (זה "תשמיש" ולא "תשמיש דתשמיש", לכן אסור גם לרש"י).
B. שכר פועל לע"ז:
אסור מהתורה להנות מע"ז, וגם מתשמישי ע"ז ("ולא תביא תועבה אל ביתך").
פועל שמרוויח כסף מפעולתו עם הע"ז - יש גזירה דרבנן ששכרו אסור (אך רק אם הע"ז עצמה אסורה בהנאה).
ממתי אסורה בהנאה (וממילא בשכר):
בעבודה זרה עצמה -
רי"ש - של גוי - כשתעבד, של ישראל - מיד.
ר"ע - להפך - של גוי מיד ושל ישראל כשתעבד.
במשמשי ע"ז - לפי כולם רק כשתיעבד.
C. חזרה לענייננו:
ר"א - רי"ח - אם בנה את הכיפה, בדיעבד שכרו מותר.
פשיטא! הרי עוד לא השתמשו בכיפה (וכאמור - בתשמישים לפי כולם זה רק כשתיעבד!)
תשובה: ר' ירמיה - החידוש של רי"ח זה במי שבונה ע"ז עצמה
(אך זה לכאורה נכון רק לרי"ש? תשובה - זה נכון גם לר"ע (הפסל רק נאסר בהנאה במכה האחרונה, והיא לא שו"פ).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
