ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
א. מותר להנות מנכסים של ע"ז
רישא - אך אסור לשלם להם, סיפא - אך כשהנכס משותף לאחר – מותר לשלם.
אביי (2 גרסאות):
1. להקל – לגבי הרישא לכמרים אסור, אך לאחרים מותר.
2. להחמיר – לגבי הסיפא – רק לשותף מותר, לא לכמרים.
ב. מתי הע"ז נאסרת
רי"ש – ביהודי – מיד, בגוי כשתעבד, ר"ע – ביהודי כשתעבד, של יהודי מיד.
המקורות:
[בכלי ע"ז של גוים – נאסרים לפי כולם רק כשיעבדו - "אבד תאבדון... אשר עבדו שם"]
A. ע"ז של גוי
רי"ש – כשיעבד, לומד היקש מכלי גוי (ור"ע אין היקש כי ה"את" מפסיק).
ר"ע - "פסילי אלוהיהם" – מיד כשנפסל (ורי"ש – לומד מכאן שגוי יכול לפסול (לבטל) את הע"ז, ור"ע לומד את שני הדברים מפסוק זה).
B. ע"ז של יהודי
רי"ש – 1. סברא (ששונה משל גוי, דחייה – אוי לא שונה). 2. פסוקים בהם החטא מיד אחרי העשייה (דחייה – אולי החטא מיידי אך איסור ההנאה רק מהשימוש). 3. "אשר יעשה... תועבת ה'" (ור"ע – רק כשיעבד זה תועבה).
ר"ע - "תועבת ה' ושם בסתר" - כשעובד את הע"ז (בדר"כ בסתר). (ורי"ש – משם לומד שצריך לגנוז את הע"ז של יהודי, ור"ע לומד זאת מההיקש למזבח, ורי"ש לומד מההיקש לגבי דיין לא הגון).
ג. 3 שאלות על ע"ז
A. שאלת רב המנונא-
גירסא א – לרי"ש – ממתי כלי ע"ז של יהודים נאסרים? (כלי גוים, וכן כלי יהודים לר"ע – מכשיעבדו).
דחייה – למה שאל על ריתוך כלי לע"ז ולא על כלי חדש?
גירסא ב – כלי שכבר היה אסור וטמא, ונשבר ורותך, האם גם כאן יש גזירה דרבנן שחוזר לטומאתו הישנה, כמו שגזרו בטומאות דאורייתא? תיקו.
B. היחס בין ביטול האיסור לביטול הטומאה דרבנן בע"ז
אם האיסור בטל (ע"ז, כלים) – הטומאה בטלה.
כשהאיסור לא בטל (בתקרובת) – האם הטומאה (דרבנן) בטלה? תיקו.
C. האם רבנן קנסו את הכלים של בית חוניו (לר"י – שזה לא ע"ז) שלא ישתמשו בהם במקדש? (כמו שקנסו על הכהנים).
ראיות:
1. אנשי חזקיהו "הכינו והקדישו" את הכלים שאחז השתמש בהם לע"ז (שם אין איסור תורה כיוון שמהתורה לא נאסרו כי שייכים להקדש).
רי"ס ב"ש – הכוונה שהשתמשו בכלים – מכאן שלא קנסו.
רבי – הכוונה שלא השתמשו – מכאן שקונסים גם על כלים.
2. בית חשמונאי גנזו את אבני המזבח – מכאן שקונסים (כרבי).
דחייה – שם זה לא קנס אלא איסור תורה – כי הגוים מוציאים את הכלים לחולין.
[וגנזו כי למזבח א"א להשתמש כי צריך שיהיהו ישרות ואסור להניף עליהם ברזל, ולהשתמש בחולין א"א כי זה לא מכובד]
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













