ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד בן רבקה
ממתי יין נחשב יין?
א. הקדמה
A.הנחת היסוד - מגע גוי (בידיים) - אוסר (ובתחילה היו לוחצים על הענבים בידיים).
B. שלבי הייצור של היין:
א. כבר כשהתחיל להימשך. ב. משיכנס לבור. ג. משיכנס לבור ויקפה. ד. משיישלה לחביות. (ה. משיכנס לחביות ויקפה).
[הנחת היסוד - מגע גוי (בידיים) - אוסר (ובתחילה היו לוחצים על הענבים בידיים)
C. נפק"נ -
יין נסך (ממתי אסור, והאם אסור לעבוד עם גוי בדריכת היין תמורת תשלום (האם נהנה מאיסור הנאה),
חיוב לתרומות ומעשרות.
D. את כל מה שקשור לטומאת פירות חולין - נשמור לסוף.
ב. המקורות:
A. מקורות על ע"ז
מקור א - המשנה - משלב ב (מהכניסה לבור) (לכן גוי יכול לדרוך ולא אוסר, וממילא מותר גם לדרוך עבור הגוי בתשלום).
מקור ב - רב הונא - משלב א (כשהתחיל להימשך).
מנסים לומר שגם המשנה כך (ורק כשהגת פקוקה כך שכלום לא יורד - אז צריך בור, אך בסוף המשנה ברור שהמשנה לא כרב הונא אלא רק מהבור).
מקור ג - ברייתא
"משנה ראשונה" - מהירידה לבור (כמשנתנו).
"משנה אחרונה" - כרב הונא.
B. מקורות על תרומות ומעשרות
מקור ד - משנה במעשרות (א,ז) "היין, משיקפה (שלב ג), אף על פי שקפה, קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ומכל מקום ושותה".
מקור ה - ברייתא - רבנן - משירד לבור (שלב ב), ר"ע - משיקפה (שלב ג).
רבא - (תולה בין מעשרות ליין נסך) - ומשנתנו כרבנן והמשנה במעשרות כר"ע.
מקור ו - ברייתא של ר' אושעיא
רבנן - משירד לבור ויקפה, ר"ע - משישלה בחביות.
כדי שיסתדר עם מקור ה - משנים את מקור ה למקור ו (ואז המשנה במעשרות כרבנן).
C. יוצא שנשארנו עם הדעות הבאות (מהחמור לקל):
שלב א - משימשך - מקור ב (רב הונא) + ג (משנה אחרונה).
שלב ב - משיכנס לבור - משנתנו + משנה ראשונה במקור ג.
שלב ג - משיקפה בבור - רבנן במקורות ד,ה,ו.
שלב ד - משיישלה לחביות - ר"ע במקורות ה,ו.
D. בתרומות ומעשרות
שלב א - אין את שלב א.
לגבי שלב ב - ניתן לומר שמשנתנו (שלב ב) מודה במעשרות לשלב ג (וכך יש רק 2 דעות),
אך רבא לא סובר כך (ויש 3 דעות - שלבים א,ב,ג).
ב. הגרגותני
רב הונא - גם לדעות שהיין שבגת לא נאסר (אלא רק משלבים ב,ג):
אם שם את הגרגותני בגת - היין שבגת נאסר.
איך נאסר הגרגותני - 1. ניצוק אוסר. 2. היין שבבור נגעו בו.
ג. איסור לטמא חולין בארץ ישראל
A. הבעיה -
אם נאמר שאסור לטמא, מעבר למטמא באופן ישיר, יש שני איסורים עקיפין:
1. בוצר עבור מי שלא ידרוך בגת טהורה - גורם לטומאה שתבוא אח"כ.
2
. דורך בטומאה (אפילו שכבר נטמא) - מסייע לעוברי עבירה (לפי כולם לא שייך במסייע לגוי, כי בשבילו זה לא עבירה).
B. הדעות -
משנתנו - יש איסור לטמא גם ענבים של גוי,
ל"משנה אחרונה" - רק ענבים של ישראל (כי טבולים תרומה (רש"י)).
יוצא: לפי כולם - לבצור לגוי מותר, לבצור ולדרוך ליהודי - אסור. המחלוקת - לדרוך עם גוי - למשנה אסור ול"משנה אחרונה" - מותר.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
בריאת העולם בפרשת לך לך
למה ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
סודו החינוכי של חודש שבט
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד גמרא?
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
