ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד בן רבקה
ממתי יין נחשב יין?
א. הקדמה
A.הנחת היסוד - מגע גוי (בידיים) - אוסר (ובתחילה היו לוחצים על הענבים בידיים).
B. שלבי הייצור של היין:
א. כבר כשהתחיל להימשך. ב. משיכנס לבור. ג. משיכנס לבור ויקפה. ד. משיישלה לחביות. (ה. משיכנס לחביות ויקפה).
[הנחת היסוד - מגע גוי (בידיים) - אוסר (ובתחילה היו לוחצים על הענבים בידיים)
C. נפק"נ -
יין נסך (ממתי אסור, והאם אסור לעבוד עם גוי בדריכת היין תמורת תשלום (האם נהנה מאיסור הנאה),
חיוב לתרומות ומעשרות.
D. את כל מה שקשור לטומאת פירות חולין - נשמור לסוף.
ב. המקורות:
A. מקורות על ע"ז
מקור א - המשנה - משלב ב (מהכניסה לבור) (לכן גוי יכול לדרוך ולא אוסר, וממילא מותר גם לדרוך עבור הגוי בתשלום).
מקור ב - רב הונא - משלב א (כשהתחיל להימשך).
מנסים לומר שגם המשנה כך (ורק כשהגת פקוקה כך שכלום לא יורד - אז צריך בור, אך בסוף המשנה ברור שהמשנה לא כרב הונא אלא רק מהבור).
מקור ג - ברייתא
"משנה ראשונה" - מהירידה לבור (כמשנתנו).
"משנה אחרונה" - כרב הונא.
B. מקורות על תרומות ומעשרות
מקור ד - משנה במעשרות (א,ז) "היין, משיקפה (שלב ג), אף על פי שקפה, קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ומכל מקום ושותה".
מקור ה - ברייתא - רבנן - משירד לבור (שלב ב), ר"ע - משיקפה (שלב ג).
רבא - (תולה בין מעשרות ליין נסך) - ומשנתנו כרבנן והמשנה במעשרות כר"ע.
מקור ו - ברייתא של ר' אושעיא
רבנן - משירד לבור ויקפה, ר"ע - משישלה בחביות.
כדי שיסתדר עם מקור ה - משנים את מקור ה למקור ו (ואז המשנה במעשרות כרבנן).
C. יוצא שנשארנו עם הדעות הבאות (מהחמור לקל):
שלב א - משימשך - מקור ב (רב הונא) + ג (משנה אחרונה).
שלב ב - משיכנס לבור - משנתנו + משנה ראשונה במקור ג.
שלב ג - משיקפה בבור - רבנן במקורות ד,ה,ו.
שלב ד - משיישלה לחביות - ר"ע במקורות ה,ו.
D. בתרומות ומעשרות
שלב א - אין את שלב א.
לגבי שלב ב - ניתן לומר שמשנתנו (שלב ב) מודה במעשרות לשלב ג (וכך יש רק 2 דעות),
אך רבא לא סובר כך (ויש 3 דעות - שלבים א,ב,ג).
ב. הגרגותני
רב הונא - גם לדעות שהיין שבגת לא נאסר (אלא רק משלבים ב,ג):
אם שם את הגרגותני בגת - היין שבגת נאסר.
איך נאסר הגרגותני - 1. ניצוק אוסר. 2. היין שבבור נגעו בו.
ג. איסור לטמא חולין בארץ ישראל
A. הבעיה -
אם נאמר שאסור לטמא, מעבר למטמא באופן ישיר, יש שני איסורים עקיפין:
1. בוצר עבור מי שלא ידרוך בגת טהורה - גורם לטומאה שתבוא אח"כ.
2
. דורך בטומאה (אפילו שכבר נטמא) - מסייע לעוברי עבירה (לפי כולם לא שייך במסייע לגוי, כי בשבילו זה לא עבירה).
B. הדעות -
משנתנו - יש איסור לטמא גם ענבים של גוי,
ל"משנה אחרונה" - רק ענבים של ישראל (כי טבולים תרומה (רש"י)).
יוצא: לפי כולם - לבצור לגוי מותר, לבצור ולדרוך ליהודי - אסור. המחלוקת - לדרוך עם גוי - למשנה אסור ול"משנה אחרונה" - מותר.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
