ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת תורקיה
התורה מחמיאה לאברהם אבינו על אמונתו ועל הביטחון שלו בקב"ה. היא אומרת עליו "ויאמן בה' ויחשבה לו לצדקה". למרות זאת, חכמי התלמוד מציינים שבעניין אחד אמונתו של אברהם לא הייתה שלמה ולקתה בחסר בעיני האלקים. זה היה בעניין ההבטחה שהקב"ה הבטיח לאברהם שצאצאיו, באמצעות יצחק, ירשו את ארץ-ישראל וישלטו בה.
בנושא הזה אברהם מטיל ספק באלקים ושואל אותו "במה אדע כי אירשנה"? והקב"ה משיב לו שרק באמצעות הקרבה ואכזבות, קשיים וניסיונות, הצאצאים שלו יירשו את ארץ ישראל. הספקות של אברהם בנושא הזה השפיעו על עתיד העם היהודי ועל הקשר שלו לארץ-ישראל בטווח הקצר (גלות מצרים ו-40 השנים במדבר) וגם על הטווח הארוך של ההיסטוריה היהודית. הספקות שהעלה אברהם אבינו הפכו את השגת המטרה של ריבונות יהודית והתיישבות בארץ-ישראל לקשה הרבה יותר ממה שהיתה אמורה להיות מלכתחילה.
אברהם מאמין בכל לבו שייוולד לו בן כך או אחרת הגם כשהוא בן מאה ושרה בת תשעים. יש לו אמונה וביטחון כשהוא יוצא למלחמה כמיעוט במטרה להציל את לוט אחיינו במלחמה הגדולה בין המלכים והאימפריות של ימיו. יש לו אמונה שהקב"ה יציל אותו ואת שרה מציפורני פרעה ואבימלך אחריו. יש לו אמונה שמסר המונותיאיזם שלו יישמע בחברה שכולה עובדי אלילים ואמונה שהוא יצא בשלום מכל ההתקפות עליו ועל המסר שהוא מביא. הוא אפילו מאמין שהקב"ה ישמע את תחינותיו למען אנשי סדום הרשעים.
ועם זאת, כששאלת ארץ-ישראל וזכות הריבונות עליה עולה, האמונה שלו נחלשת והוא דורש מאלקים הוכחה לכך שזה אכן יתקיים.
במידה מסוימת, החולשה הזאת ב-DNA של אברהם, כביכול, הועברה בכל הדורות של העם היהודי עד ימינו אלה. העם היהודי התמודד עם כל הקשיים מתוך אמונה איתנה ולא נכנעת בתורה, באלקי ישראל ובהשגחתו. חרף המחיר העצום ששילמנו על כך שנשארנו יהודים למרות מאמצי הכפייה והפיתויים, נשארנו יהודים מאמינים ונאמנים.
שאלת הזכות היהודית על ארץ-ישראל תמיד היתה, והיום על אחת כמה וכמה, מבחן לנאמנות ולאמונה יהודית. יש אלמנטים בחברה היהודית שמתכחשים לזכותנו על הארץ. אחרים שואלים את השאלה ששאל אברהם אבינו: איך נדע שאנחנו באמת אמורים להיות כאן? שהארץ הזאת באמת שלנו? מרכיב הספק מחליש אותנו עד מאד. הוא מוביל לדיכאון, להטחת האשמות, למדיניות לא נבונה ולשגיאות חמורות. וברור שהספק הזה מעלה יותר ממה שצריך את המחיר שאנחנו משלמים ושנוסיף לשלם על זכותנו להתקיים כאן במדינה יהודית ודמוקרטית.
אין ספק שחכמי התלמוד עלו על משהו חשוב כשציינו שרק בעניין ההבטחה של הקב"ה לאברהם שיירש את ארץ-ישראל חילחל ספק לאמונה המושלמת של אברהם. איך מתגברים על החולשה המובנית הזאת בהרכב הגנטי-רוחני שלנו? זה האתגר הקשה שניצב בפני הדור שלנו היום.
חינוך טוב יותר שמלמד יותר את ההיסטוריה של העם היהודי, את אמונתו ואת ערכיו בוודאי יתרום רבות לשיפור המצב. עם זאת, כמוצא אחרון, כל אחד ואחד מאתנו צריך להתגבר על הספקות הפנימיים שלו ולחזק את האמונה בצדקת מאבקנו ובהבטחות שהקב"ה ונביאיו נתנו לנו בעניין הגאולה הוודאית של עם ישראל וארץ-ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.













