ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גרשון יוסף בן משה צבי
המשך דיני תערובות – נותן טעם לפגם (נטל"פ)
א. רב יהודה-שמואל:
A. להלכה - נטל"פ מותר.
B. הדוגמא של המשנה לנטל"פ – חומץ שנפל על גריסים, זה דווקא בגריסים רותחים, אך בקרים זה לא פוגם – ואסור (גם אם אח"כ מרתיח).
ב. נותן טעם לפגם בצירוף גורם אחר
ר"ל – גירסא א – לא נחשב נטל"פ (ואסור), גירסא ב – נחשב נטל"פ (ומותר).
ג. רי"ח
A. נותן טעם לפגם – גם אם רק ריבה פגם קיים (כגירסא 2 בדעת ר"ל).
B. טעם לאו כעיקר המהתורה (אם יש רק טעם איסור בתשביל – מהתורה מותר).
(מה נחשב טעם – רש"י כאן – נוזל שנעלם בתבשיל, רש"י בחולין – רק טעם בלי חתיכת האיסור).
C. כשאסור מהתורה (במקרה שלא בטל – מין בשאינו מינו) – כדי ללקות צריך לאכול כזית בכדי אכילת פרס (רש"י כאן – כזית מהאיסור, ראשונים אחרים – כזית מהתערובת).
ד. מחלוקת תנאים ומקורות
A. רב כהנא – כל האמוראים שראינו פסקו שנטל"פ מותר (ר"י-שמואל, רבה בב"ח/רב דימי/ר' אבהו – רי"ח, ר"ל (אביי – בר"ל זה לא מוכרח)).
B. מחלוקת תנאים -
נטל"פ – ר"מ אוסר, ר"ש מתיר.
C. מקורות המחלוקת
ר"מ – הכשרת כלי מדין (והרי אינם בני יומן, וגם אם כן – זה עדיין פוגם). דחיית ר"ש – שם זה דווקא בבני יומן (שרק זה נחשב פוגם).
ר"ש – נבילה אסורה רק כשראויה לגר, וגם אם היתה ראויה ואח"כ הסריחה – מותרת, וכך גם בנותן טעם לפגם. דחיית ר"מ – נבילה מותרת רק אם תמיד היתה מסריחה.
[אגב, נותן טעם לפגם מותר גם כשראוי לאכילה (שלא כנבילה שהסריחה), ומסביר הר"ן – כיוון שהיה מוותר על התוספת של האיסור כיוון שהיא רק פוגמת ולא מוסיפה שום טוב, זה דומה לנבחלה שהסריחה לגמרי].
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












