ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
התמקדות בעניין פרה אדומה
א. למה פרה אדומה נפסלת ברביעה
אתמול - מחלוקת אם יש חשש שנרבעה (ר"א חשש ורבנן לא), משמע - אם ידוע שנרבעה- פסולה.
והרי פרה אדומה אינה קרבן שקרב על גבי המזבח? לכאורה מכאן שפרה היא "קדושת מזבח"!
דחייה, פרה היא קודשי בדק הבית, ובכל זאת נפסלת ברביעה:
1. קרויה "חטאת", לכן יש לה דינים (מה פוסל אותה) של קרבן
דחייה - אם כן תיפסל כחטאת ביוצא דופן גם לר"ש? (שהרי גם ר"ש פוסל בקרבנות).
2. הרביעה נחשבת כמום, שפוסל בפרה אדומה (וכן כשנעבדת כע"ז).
[מקור - "כי משחתם בהם, מום בם", משחתם=מום + משחתם = עריות ("כי השחית כל בשר"), וע"ז ("פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל"), יוצא: מום=עריות וע"ז].
ב. גופא - תני שילא (בדעת ר"א) - "דבר אל בני ישראל ויקחו" - אסור לקחת מגוי פרה אדומה.
A. דחיית עצם השיטה:
1. "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה" (למשכן) - והרי שם ודאי מותר גם מגויים (הראיה - שלקחו אבן לאפוד מדמא בן נתינה. ניסיון דחיה - אולי את אבני החושן מותר כי "אבני שוהם" כתוב בלי ו"ו, דחיית הדחייה - "ואבני מילואים" - הפסוק מתייחס גם אליהם).
2. מהמשך הסיפור - קנו מדמא פרה אדומה. דחייה - ע"י יהודי אמצעי.
B. דחיות שלא ייתכן שזאת הסיבה (היחידה) בגללה ר"א חושש:
1. (אתמול ראינו שזה לא דעת ר"א, כי הוא אוסר בכל הקרבנות).
2. (ברייתא) כשסיפרו לר"א שלקחו פרה מדמא, אמר - זאת פרה שהיו משמרים אותה מאז שנולדה, כלומר שחשש לרביעה, ולא מצד בעיית הקיחה.
תשובה (ל-2 השאלות): אכן ר"א חושש לשני הדברים: רביעה (בכל קרבן) + קיחה (בפרה אדומה).
ג. שמירת הפרה שלא תירבע
A. למה השמירה מועילה - הרי צריך לחשוש גם לאימה?
רמה 1 - שמא האם נרבעה לאתר שהתעברה. פיתרון - שמרו עליה מאז שהתעברה.
רמה 2 - שמא האם נרבעה גם לפני שהתעברה. לרבא זאת לא בעיה כאן כי לא האם היתה קדושה, אך לרב הונא ב"ח יש להחמיר לפי ר"א. פיתרון - שמרו על האם מאז שנוצרה.
B. איך ידעו שתיוולד פרה אדומה כדי שישמרו?
מדובר בפרות שמחזקות להוליד אדומות + דמא ב"ן העביר כוס יין בשעת הזיווג.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
