ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
המקור לפסולים בקרבנות פסח וחטאת שלא לשמה
הערות מקדימות:
1. גם כאן כמו בדף ד – צריך מקור לכל קרבן , לכל עבודה , ולשינוי קודש ושינוי בעלים.
2. כדי לפסול צריך שני לימודים שמצריכים לשמה.
3. בשלב הראשון לא נעזרים במקור של שאר הקרבנות בדף ד (בפסח כי לא הוזכר, ובחטאת – כי רוצים מקור מתוך פסוקי החטאת).
חלק א –הפסול בקרבן פסח
גישה א
A. שלב ראשון – למצווה
שינוי קודש – "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה'" – שכל העשייה תהיה לשם פסח.
שינוי בעלים – "ואמרתם זבח פסח " – זביחה לשם פסח, ואם אינו עניין לשינוי קודש – תנהו לשינוי בעלים.
(עדיין חסר לנו שאר העבודות בשינוי בעלים).
B. שלב שני – לעכב
1. " וזבחת פסח לה' אלוקיך" – זביחה לשם פסח.
דחייה – פסוק זה מלמד דבר אחר – ר"נ – שמותר פסח הולך לשלמים.
( וגם – זה רק על שינוי קודש ורק על זביחה).
2. "ואמרתם זבח פסח הוא ..." – שיהיה בכשרות (ומכאן נפסול שינוי קודש + בעלים ).
C. שאר עבודות בשינוי בעלים?
(במצווה מצינו לשאר העבודות אך בבעלים מאצנו רק לזביחה).
1. " הואיל וגלי גלי " – רש"י – נלמד משינוי קודש שזה בכל העבודות (אך אחרונים – הרי בדף ד דחינו אפשרות כזו). לכן צאן קדשים – כיוון ש"הוא" לימד על שינוי קודש שזה פוסל בכל העבודות, אז גם בשינוי בעלים).
רב אשי – לא סובר "הואיל וגלי גלי".
גישה ב – רב אשי
A. שלב א למצווה – מהיקש לשלמים (כמו בדף ד – "זאת התורה לעולה, למנחה וכו', ובפסוק אח"כ – "ביום צוותו את הני ישראל להקריב את קרבניהם " – בא לרבות פסח מעשר ובכור".
B. מקור לעכב – המקורות הנ"ל של גישה א למצווה, ומההיקש לשלמים לומד שגם בשינוי בעלים זה בשאר העבודות.
C. " הוא " – לא בא ללמד על פסח, אלא ללמד שדווקא בפסח פוסל, אך באשם, למרות שנאמר "הוא", לא פוסל (הזכרנו בדף ה:, ונרחיב על אשם יותר בדף י:). (לא הוזכר בשיעור עצמו).
חלק ב – מקור לפסול קרבן חטאת.
גישה א
א. שלב א – למצווה
A. שינוי קודש
כאן מביאים מקור לכל ארבע העבודות:
שחיטה - "ושחט אותה לחטאת " (בחטאת רגילה).
קבלה (והולכה איתה (דף ד)) – "ולקח הכהן מדם החטאת " (בחטאת רגילה).
זריקה – "וכיפר עליו הכהן מחטאתו " (בקרבן עולה ויורד).
B. שינוי בעלים –
זריקה - " וכיפר עליו הכהן מחטאתו".
(עדיין חסרים לנו שאר העבודות).
ב. שלב ב – לעכב
A. זריקה בשינוי בעלים מעכבת
מאותו פסוק עצמו - " וכיפר עליו הכהן מחטאתו " – החטאת שלו.
ורש"י – מעכשיו אם נמצא מקור למצווה לשאר העבודות, נלמד מההיקש לשלמים שכמו שזריקה מעכבת, גם שאר העבודות מעכבות .
B. מקור בשאר העבודות (בשינוי קודש – לעיכוב, בשינוי בעלים – למצווה)
1. מחטאת נזיר
" ועשה את חטאתו " – כל העשייה לשם חטאת (ר' יונה) + חטאת שלו (רב הונא ברדר"י)..
2. מחטאת מצורע (רבא)
" ועשה (כל העשיות) הכהן את החטאת (לשם חטאת) וכיפר על המיטהר (לשם הבעלים)".
אך מקשה רבינא:
a. [(לא הוזכר בשיעור) אם אתה דורש את חטאת ו, תדרוש גם את עולתו ! (ואמנם את מנחתו ונסכו שבפסוק אח"כ גם רבינא דורש (לעניין שאפשר להביא אותם גם בלילה ולמחרת)].
b. לא ניתן ללמוד לימוד משותף הכפילות בחטאת רגילה מחטאת נזיר , שהרי הנזיר חמור שבאים איתה גם עולה ושלמים, וחטאת רגילה חמורה בזה שבאה על שגגת כרת.
ניסיון לצרף שני מקורות (לשינוי קודש - אם יהיה מקור מיותר , נוכל לומר שהוא בא לעכב , לשינוי בעלים – אולי משני מקורות נלמד לשאר החטאות למצווה):
לא ניתן לוותר על אחד המקורות וללמוד את השאר ממנו – כי בכל זוג יש חומרא שאין בשלישי: חטאת נזיר ומצורע – באים עם עולה ואשם, חטאת רגילה ומצורע – לא ניתן להישאל, חטאת רגילה ונזיר – חטאת קבועה ולא תלויה ברמה הכלכלית.
נתקענו.
גישה ב
(כמו לגבי פסח, שאחרי שהתייאשנו נעזרנו בהיקש).
שלב א – היקש לשלמים
שינוי קודש ושינוי בעלים לכל העבודות למצווה.
שלב ב – כל המקורות של שלב א בגישה א
(בשינוי בעלים, נלמד שזריקה מעכבת, ומההיקש לשלמים נלמד גם לשאר).
ומה עם חטאות מיוחדות? (חטאת על ע"ז (שעירה ולא כישבה), וכן קרבנות עולה ויורד (שבהם מביא או כבשה/שני תורים-בני יונה/עשירית איפה – שבועת העדות, שבועת ביטוי, וטומאת מקדש וקודשיו)
חטאת ע"ז – מחטאת רגילה (באה על כרת).
חטאות של קרבן עולה ויורד – מ"במה הצד" משחטאת רגילה + נזיר + מצורה
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
