ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - מיעוט הפסולים, כדי ללמוד שאינן באיסור עבודת חוץ
לגבי הפסולים - למה לא מועטו מ"ואל פתח אוהל מועד לא הביאו" , אלא רק מ"להקריב קרבן לה'"?
תשובה - אכן בדרך כלל ממועטים גם מביאה לאוהל מועד,
אך אם היו ראויים להקרבה ואז נפסלו - נחשבים שכראויים לאוהל מועד, ואז ממועטים מההקרבה.
איך זה ייתכן:
1. רובע, נרבע וטריפה - נפסלו אחרי ההקדשה .
(אפשרי רק כי: 1. פסול מציאותי, ולא פסול שתלוי בדעת. 2. שלא נולדו עם הפסול).
2. מוקצה ונעבד - נעמיד בקדשים קלים וכר' יוסי הגלילי שהם ממונו, וכך יכולים להיאסר אחרי ההקדשה.
(לא מתאים לאתנן ומחיר - כי יש לימוד בתמורה שהאיסור לא חל על קדשים).
3. יוצא דופן וכלאיים - כיוון שנולדים עם הפסול, נעמיד שהקדיש העובר בבטן אימו , וכך ההקדש קדם לפסול (בלידה).
אתנן ומחיר כלב - הקדיש במעי אימו (ונסבור שהקדושה לא חלה עד הלידה, ובכל זאת נחשב ראוי כי בא אגב אימו), ואח"כ הקנה כמחיר כלב/אתנן גם כן במעי אימו (האיסור חל כי כאמור הקדושה לא חלה עדיין).
חלק ב - שיטת ר"ש - מחסור זמן בחוץ - יש לאו (בלי כרת)
א. צריכותא
1. במום עובר סביר לומר כרבנן ובתור קטן - כר"ש (1. כי מום מאוס. 2. מום היה ראוי ונדחה).
2. במום ותור יותר סביר כרבנן (בעיה בבהמה) מאשר אותו ואת בנו (שזה רק בעיה חיצונית).
ב. המקור של ר"ש (לאו חדש לגבי מחוסר זמן)
A. ר' אילעא - ר"ל - "לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום" - יש לאו בהקרבת קרבן יחיד של חובה בזמן היתר הבמות .
והרי קרבן זה הוא מחוסר זמן, ויש איסור (בבמה פרטית וציבורית). ומכאן לומדים גם למחוסר זמן כשיש משכן/מקדש.
שואל רב ירמיה: לפי זה צריך לאו על מחוסר זמן גם בפנים (והרי ר' זירא - יש רק ביטול עזה).
1. אכן לר"ש הלאו גם בפנים (מוקד הלאו - מחוסר זמן). ולרבן רק בחוץ (-ר' זירא).
2. ר"נ בי"צ - גם לר"ש הלאו רק בחוץ (מוקד הלאו - חוץ). ובזמן היתר הבמות, הבמה הגדולה נחשבת בחוץ .
B. "לא תוכל לזבוח את הפסח..." - ר"ש - מכאן לאו לזובח פסח בחוץ בזמן איסור הבמות.
למה יש לאו נפרד?
אלא שהכוונה היא ללפני חצות , ומכאן איסור לאו על מחוסר זמן בחוץ.
דחייה - מדובר אחרי חצות, אך בזמן היתר הבמות (כי פסח עושים בבמה הגדולה).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
